ע"א 7064/05 עיריית תל אביב-יפו נ. שירותי בריאות כללית-אגודה עותומנית

1.במסגרת ערעור שהגישה המבקשת על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת צ' ברון) בת.א. 2518/00 מיום 31.5.05, הוגשה הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד למתן פסק-דין בערעור.

2.בין השנים 1993-1999 חייבה המבקשת את המשיבה, אשר החזיקה בנכסים בתחום שיפוטה של המבקשת, בגין "אגרת שירותים", בגובה 1/3 מהארנונה הכללית מכוח סעיף 27(א) לחוק העזר לתל-אביב-יפו (שמירה על הסדר והניקיון), תש"מ-1980.

3.במועד מאוחר יותר, נקבע על-ידי בית-משפט זה, כי "אגרת השירותים" הינה למעשה חיוב מוסווה בארנונה או במס ולכן סעיף 27(א) לחוק העזר סותר חקיקה ראשית, לפיה גופים כגון המשיבה פטורים מארנונה. מטעם זה הוכרז על בטלותו מעיקרא של סעיף 27(א) לחוק העזר.

4.על רקע האמור, הגישה המשיבה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כספית להשבת הכספים, אשר גבתה ממנה המבקשת כ"אגרת שירותים".

5.ביום 30.5.05 ניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת צ' ברון) פסק-דין, המחייב את המבקשת להשיב למשיבה את כספי "אגרת השירותים", אשר נגבו ממנה במהלך השנים עד גבול תקופת ההתיישנות. סכום ההשבה עומד כיום על כ- 32 מיליון ש"ח.

6.ממועד מתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי התנהלו בין הצדדים מגעים לסיום ההליך בפשרה ולפיכך הסכימו הצדדים, כי עד למיצוי המשא-ומתן ביניהם, לא תעמוד המשיבה על תשלום הסכום הפסוק והמבקשת לא תפנה לבית-המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין. ברם, לאחר שהמשא-ומתן לא צלח, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין.

7.בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת צ' ברון) קיבל באופן חלקי את הבקשה ועיכב 25% מהסכום שנפסק לטובת המשיבה, כשאין זה כולל את ההוצאות שנפסקו.

8.על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי הגישה המבקשת ערעור לבית-משפט זה ובמסגרתו הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין, וזאת עד למתן פסק-דין בערעור. את בקשתה סומכת המבקשת על שתיים: ראשית, היא טוענת, כי סיכוייה להצליח בערעור טובים. שנית, אם הבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, ייגרם לה נזק קשה. לטענתה, בענייננו חל החריג, המצדיק עיכובו של פסק-דין כספי, שכן הסכום בו חויבה המבקשת הינו סכום נכבד, אשר יכול לפגוע במצבה הכלכלי באופן אנוש, עד כי יגרום לה נזק כבר שימנע את השבת המצב לקדמותו, אף אם יתקבל הערעור. לטענת המבקשת, חיובה עתה בהשבת מלוא הכספים, בסך של 24 מיליון ש"ח, למשיבה, יגרום נזק מיידי, אשר תהיה לו השלכה על כלל הציבור, שכן היא תאלץ לקצץ בשירותים הניתנים על-ידה לציבור.

מנגד, טוענת המשיבה, כי מדובר בחיוב כספי ולכן בנוסף לתנאי של הוכחת נזק מהביצוע המיידי של פסק-הדין הנדרש במתן עיכוב ביצוע, יש להוכיח, כי מדובר בנזק בלתי הפיך וכי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, כלומר שהמבקשת לא תוכל לגבות בחזרה את כספה מהמשיבה, אם תזכה בערעור. עוד מוסיפה וטוענת המשיבה, כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי קבע קביעות עובדתיות מרכזיות וחד-משמעיות.

דיון

9.לאחר עיון בבקשה, בטענות הצדדים ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

10.הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק-דין כספי. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח' , פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה , פ"ד נ (5) 403).

11.כידוע, כלל הוא, כי פסק-דין לתשלום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית-המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש פסק-דין לתשלום כסף הינו בדרך-כלל הפיך על דרך ההשבה (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו (4) 178, 181). כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק , פ"ד לח (4) 5).

12.באשר לעניינה של המבקשת - ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, ואפילו סברתי כי סיכויי הערעור מאוזנים, שוכנעתי, כי באיזון בין הנזק העלול להיגרם למשיבה בעיכוב ביצוע החיוב הכספי לבין הנזק שייגרם למבקשת אם לא יעוכב התשלום הכספי, ידה של המשיבה על העליונה. טענותיה של המבקשת מסתמכים בעיקרם על ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי בית-המשפט המחוזי וכידוע, אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אשר עיינה במסמכים ושמעה את העדים, אלא אך ורק במקרים חריגים (ראו ע"א 3601/96 בראשי ואח' נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל , פ"ד נב(2) 582). אשר למאזן הנוחות, הגם שמדובר בסכום נכבד שעל המבקשת להשיב למשיבה, אני סבור, כי המבקשת לא הוכיחה, כי למרות שמדובר בחיוב כספי ייגרם לה נזק בלתי הפיך וכי לא ניתן יהיה להיפרע מהמשיבה במידה והמבקשת תזכה בערעורה. כמו-כן, נראה, כי המבקשת לא הוכיחה טענתה, לפיה ייגרם לה נזק בלתי הפיך מביצועו המיידי של פסק-הדין. מטעמים אלה כולם, לא מצאתי עילה, המצדיקה עיכוב ביצוע פסק-הדין עד למתן פסק-דין בערעור.

אשר-על-כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.4.06, תיוותר על כנה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.