ע"א 7070/02 גדי אלפסי נ. מדינת ישראל

1.עניינו של ערר זה הוא בהברחת מיליון ושש-מאות אלף כדורי M.D.M.A. , המכונים כדורי "אקסטאזי", מהולנד דרך גרמניה לאוסטרליה. 15 אנשים, ובהם העורר וירונה בוכניק, עומדים לדין בקשר לפרשה זו בשני כתבי אישום נפרדים, העומדים להיות מאוחדים, בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. העורר מואשם בקשירת קשר לביצוע פשע ובסחר ויצוא של סם מסוכן.

בכתב האישום נטען, כי תפקידו של העורר במימוש העיסקה הפלילית היה העברת כספים מישראל להולנד למימון רכישת כדורי ה"אקסטאזי", כי העורר מסר לבוכניק 180,000 דולר במזומן ולאחותו של דרור פחימה, השותף לקשר והעצור כיום בהולנד, 50,979 דולר במזומן לשם העברתם לנציגי הקושרים בהולנד, וכי כספים אלה הועברו להולנד ונרכשו בהם כדורי "אקסטאזי".

2.העורר נעצר עד תום ההליכים, לאחר שבית-המשפט המחוזי מצא, כי חומר הראיות שבידי התביעה - הכולל ציתותים לטלפונים של המעורבים בהברחת הסמים ובהם העורר - מספיק למעצר.

העורר קיבל עליו את הדין. ברם, לאחר שעררו לבית-המשפט העליון של נאשם אחר באותה פרשה, מנחם מנדל כהן, אשר אף הוא הואשם במימון עיסקת הסמים, התקבל (בהחלטה שניתנה מפי השופט יעקב טירקל), הגיש העורר לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר. בקשתו נדחתה, כיוון שמנדל שוחרר מן המעצר בגין היעדר ראיות-לכאורה מספיקות ואילו ביחס לעורר סבר, כאמור, בית-המשפט המחוזי, כי ישנן די ראיות לשם מעצר.

3.בערר שבפניי חזר העורר וטען, כי גם חומר הראיות נגדו אינו בעל עוצמה המספקת למעצר. שכן, השיחות הטלפוניות, שמהן למד בית-המשפט המחוזי כי העורר נמנה עם הקושרים וכי ידע את המטרה שלשמה העביר את הכספים, אינן מצביעות לטענתו על ידיעה כזו. לחלופין טען העורר, כי אף אם ידע הוא את יעודם של הכספים, הרי ישימים לגביו דברי השופט טירקל בעניינו של כהן, כי "לא היה שותף לתוכנית ולקשירת הקשר וניתן לומר שתפקידו היה משיק ל'מעגל החיצוני' - המסייע - של מעורבים" וכי "על כך ניתן גם ללמוד מן העובדה ששכר פעולתו היה עמלה של אחוזים מעטים מהסכום שהעביר ולא חלק מ'פירותיה' של העסקה" (בש"פ 5176/02 כהן נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, ניתן ביום 11.7.02, בסעיף 5). בנסיבות אלה, כך נטען, מספיקה חלופת-מעצר להסרת החשש מהמשך פעילותו הפלילית של העורר.

4.טענות אלה אינן נראות לי.

חומר הראיות מלמד - ועל כך אין מחלוקת בערר שבפניי - כי עסקת הסמים בוצעה על ידי נאשמים אחרים בפרשה ובגדרה נרכשו כדורי ה"אקסטאזי" בכסף שהעביר העורר. השאלה היא, אם ראיות אלה מוכיחות לכאורה, בעוצמה מספקת למעצר, את מעורבות העורר, שעל-פי הנטען קשר קשר פלילי עם הנאשמים לביצוע עבירת הסמים.

כידוע, קושר אחראי למעשים הפליליים שביצעו הקושרים האחרים בזמן הקשר ולשם קידומו, ובלבד שהוא אחראי למעשים אלה על-פי דיני השותפות. ראו ע"פ 1632/95 משולם נ' מדינת ישראל פ"ד מט(5) 534 (להלן: ע"פ משולם ), בע' 553.

עיקרון זה, שהוא בתחום המשפט הפלילי המהותי, הפך לכלל בדיני הראיות. על פי כלל זה, משהובאו ראיות-לכאורה על התחברות פלילית בין קושרים, ראיה נגד אחד הקושרים בדבר מעשים שעשה או הצהרות שהצהיר בזמן קיום הקשר ולשם קידומו, המתייחסת לעבירות שהשותפים-לקשר אחראים להן על-פי דיני השותפות, קבילה גם נגד הקושרים האחרים. ראו ע"פ משולם , שם, שם.

על פי כללים אלה, הראיות שאספה המשטרה קבילות נגד כל האשמים ויש לבחון את חומר הראיות כמקשה אחת. שכן כל אחד מן הקושרים אחראי לכל המעשים שבוצעו בזמן הקשר ולשם קידומו, גם אם חלק מן המעשים בוצע על-ידי אחרים. התשתית הראייתית הנדרשת איפוא, נוגעת למעורבות כלשהי של העורר במעשים הפליליים, המלמדת על שותפותו לקשר. כאמור, מעורבותו של העורר בקשר הפלילי הוכחה-לכאורה בראיות, המלמדות על העברת הכספים ששימשו לרכישת סמים ממנו לידי הקושרים האחרים. העורר, בחקירתו, הכחיש את העברת הכסף והיכרות כלשהי עם הקושרים האחרים, אך בחומר הראיות אין אינדיקציה להסבר סביר המתיישב עם חפותו.

5.אף הטענה, הנוגעת לחלקו המזערי בעיסקה, שאינו עולה על חלקו של כהן ומצדיק על-כן קביעתה של חלופת-מעצר, אינה יכולה להתקבל. כאמור, כהן שוחרר בשל היעדר ראיות מספיקות. ואילו חומר הראיות נגד העורר מלמד, כמוסבר לעיל, כי היה שותף לקשר לביצועה של עיסקת סמים בינלאומית בהיקף רחב, שכן מימון העיסקה היה חוליה הכרחית וחשובה במימושה. העובדה, כי שולמה לו עמלה, להבדיל מהשתתפות ברווחי העיסקה, אינה מפחיתה ממסוכנותו.

הערר נדחה, איפוא.