ע"א 7114/11 ששון לוי נ. שמעון לוי

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק דין משלים של בית המשפט המחוזי בירושלים (מיום 3.8.2011). פסק הדין המשלים בא לאחר שהתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי מכוח פסק-דין של בית המשפט העליון (בע"א 2016/07). הסכסוך עצמו נסב על מערכת יחסים עסקית בין הצדדים (שהם גם קרובי משפחה).

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתיק עצמו באתי לכלל מסקנה כי מן הראוי לקבוע במקרה זה סכום עירבון מופחת.

עיון בבקשת הפטור גופה מלמד כי זו אינה כוללת פירוט הולם בעניין האפשרות לגייס את סכום העירבון, ואינה נתמכה באסמכתאות מספקות. לא ניתן גם ללמוד מן הבקשה על מצבן הכלכלי של המערערות 2 ו- 3 (חברות בשליטתו של המערער 1). עם זאת, לאור האמור בהחלטתו של כבוד הרשם ח' ברנר מיום 18.7.2011 – החלטה המצורפת לבקשה שלפניי – הנחתי היא כי המערער 1 ירד מנכסיו, וכי הוא – כמו-גם החברות בשליטתו – נקלעו לחובות ניכרים. עם זאת, אין להתעלם מן העובדות הבאות: ראשית, המערער שילם את מלוא האגרה בהליך זה; לדבריו, גייס את הסכום "איכשהו", אך זו טענה סתמית שאין בה די. מעבר לכך, המערער מציין כי הוא נעזר בחברים ובמכרים לצרכי מחייתו, אך אינו מציג פירוט ומסמכים המלמדים על היעדר אפשרות להסתייע בסביבה הקרובה לשם גיוס סכום העירבון. כמו-כן, המערער אינו מסביר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי. עוד יצוין כי בתגובת המשיב נאמר שהמערער עדיין לא שילם הוצאות שנפסקו לחובתו בהליך קודם.

בסיכומם של דברים, גם בהנחה שהמערער נקלע לתסבוכת כלכלית, לא שוכנעתי כי אין באפשרות המערערים או מי מהם להעמיד עירבון בהליך זה, ולוּ בסכום מתון. במצב דברים זה ובאיזון בין האינטרסים של הצדדים, אני מורה כי על המערערים להפקיד עירבון בסך של 15,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.