ע"א 712/97 ג'מי עזמי אבו ליל נ. מוחמד רשיד מוחמד ג'בריל

השופט ת' אור :

המערער הראשון, ג'ימי אבו ליל ( להלן: המערער ), יליד 2.1.86, נפגע באופן קשה בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 16.7.91. כתוצאה מהתאונה הינו משותק וחסר הכרה מזה שנים. המערערים 2 ו3- הם הוריו.

על פי ראיות של מומחים שבאו בפניו, קבע בית המשפט שתוחלת חייו של המערער היא עד שנת 2003. כן קבע בית המשפט את סכום הפיצויים המגיע למערער. הסכום נקבע על פי המוסכם בין הצדדים, על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב). בנוסף לתשלום מוסכם בעבר, המגיע לסכום (משוערך ליום פסק הדין) של 439,217 ש"ח, ובנוסף לתשלומים תכופים בסכום נוסף (משוערך ליום פסק הדין) בסך 38,618 ש"ח, פסק בית המשפט למערערים סכום של 406,000 ש"ח. יצויין, ששני הצדדים בקשו מבית המשפט לפסוק את הפיצויים בסכום חד פעמי, ולא בדרך של תשלומים עיתיים, ועל פי הסכמה זו נהג בית המשפט.

טענות המערערים מכוונות כנגד הקביעה בדבר שיעור קיצור תוחלת החיים של המערער, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט, וכנגד שיעור הפיצויים במספר פרטי נזק.

דין הערעור להדחות. קיצור תוחלת החיים נקבע על ידי בית המשפט על יסוד חוות דעתם של שני מומחים רפואיים שבאו בפניו - ד"ר פלדמן ופרופסור שאקו - ולא באה כל ראיה לסתור. הסכומים אשר נקבעו נפסקו על פי הראיות שבאו בפני בית המשפט, על דרך הפשרה, ואין עילה שנתערב בהם, אף אם יתכן שאלה נפסקו, במידה מסויימת, על הצד הנמוך.

כבר נפסק לא אחת, שבית המשפט שלערעור לא יתערב בסכומים אשר נפסקים על דרך הפשרה, אלא במקרים נדירים אשר יצדיקו התערבות כזו. המקרה הנדון אינו אחד מאותם מקרים נדירים אשר יצדיקו התערבות כזו.

הערעור נדחה. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

ש ו פ ט

הנשיא א' ברק :

אני מסכים. ה נ ש י א

המשנה לנשיא ש' לוין :

אני מסכים. המשנה לנשיא

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.