ע"א 7120/10 מאג'ד עיסא נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה- מחוז מרכז

הנשיא א' גרוניס:

1.

בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט ב' ארנון ) דחה על הסף את תובענתו של המערער נגד המשיבה. בתובענה נתבקש בית המשפט לקבוע כי אין תוקף לצו הריסה מינהלי שהוצא לגבי מבנה שבנה המערער.

2.

המערער בנה רצפת בטון גדולה בשטח שייעודו חקלאי (על פי התוכנית שבתוקף). בשלב מסוים הוציאה המשיבה צו הריסה מינהלי. לאחר מכן הוציאה הוועדה המקומית היתר בנייה. אף על פי כן נמשכו ההליכים. זאת משום שהמשיבה סברה שהיתר הבנייה סותר את התוכנית שבתוקף. ההליכים נמשכו בבית המשפט המחוזי ואף הגיעו לבית המשפט העליון (רע"פ 437/09). זאת במסגרת חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן – החוק ). בתי המשפט השונים דחו את טענותיו של המערער, שחזר וניסה להתבסס על היתר הבנייה. הקביעה הברורה הייתה שהיתר הבנייה אינו תואם את התוכנית ומכאן שלא הייתה מניעה להמשיך בהליכים על יסוד צו ההריסה המינהלי. בית המשפט המחוזי

דחה את התובענה בשל מעשה בית-דין.

3.

בערעור משיג המערער על פסק-הדין. בטיעון בעל-פה הוא אף טען שנפל פגם דיוני בהליך, שכן בית המשפט החליט לסלק את התביעה על הסף בלא דיון וזאת לאחר שבהחלטה מסוימת הוא קבע שייערך דיון.

4.

אנו סבורים שאין בסיס לערעור. הטענה הדיונית שמעלה המערער בטיעון בעל-פה לא הוצגה בערעור בצורה בה הועלתה בפנינו, ודי בכך על מנת שהטענה תידחה. אף לגופם של דברים אין יסוד לערעור. הערכאות השונות, שפעלו לפי החוק, דחו את טענותיו של המערער. אין זה מתקבל על הדעת שעל דרך הליך אזרחי יבקש המערער, למעשה, להביא לביטולם של פסקי-הדין שניתנו על פי החוק וכאשר למערער ניתנה האפשרות להעלות את טענותיו.

5.

הערעור נדחה. המערער יישא בשכר טרחה בסך 20,000 ש"ח.