ע"א 7152/18 פלוני נ. פלוני

השופט י' עמית :

1.

המערער 1 (להלן: המערער ) נדקר בערב ל"ג בעומר בעיר אשקלון על ידי המשיב 1 (להלן: המשיב ) ברגע קצר של התלהטות יצרים, לאחר שחברו של המערער סטר למשיב.

בגין אירוע זה הגישו המערערים תביעת נזיקין כנגד המשיב, שהיה קטין בעת האירוע, כנגד הוריו של המשיב, וכנגד העיריה והמדינה.

בית המשפט המחוזי קיבל התביעה כנגד המשיב

בלבד ופסק כי עליו לפצות את המערער בסכום המגיע למליוני שקלים. התביעה נגד הורי המשיב ונגד המדינה נדחתה (העירייה הגיעה קודם לכן לפשרה עם המערערים).

על דחיית התביעה כנגד המדינה נסב עיקרו של הערעור שבפנינו, לצד השגות כאלה ואחרות על גובה הנזק.

2.

לאחר ששמענו את ב"כ המערערים ועיינו בחומר שבפנינו, איננו רואים מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, ואנו מאמצים אותו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

3.

הערה בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם.

דומה כי התביעה שבפנינו משקפת הלך רוח לפיו לכל נזק יש שם במשפט, תוך

טשטוש התחומים בין דיני הנזיקין לבין דיני הביטוח (השוו ע"א 2394/18 פלונים נ' משטרת ישראל (10.4.2019)), ומתוך מגמה למצוא "כיס עמוק" להיפרע ממנו.

הנה כי כן, לשיטתם של המערערים, המשטרה התרשלה בפריסת כוחותיה בערב ל"ג בעומר. לדידם, אילו היה המשיב מבחין ב"אורות כחולים" של ניידות המסתובבות בשטח, ההמשך המר והנמהר היה נמנע. זאת, מאחר שבהיותו נער נורמטיבי, סביר כי היה נרתע מלדקור את המערער שעה שקיימת נוכחות משטרתית בשטח.

תזה היפותטית זו אין בה כדי להטיל אחריות על המדינה, ולא ניתן כלל ללמוד על אפשרות היפותטית זו מהדברים שאמר חברו של המשיב (כפי שעולה מההפניה לתיק המוצגים שעליה הצביע ב"כ המערערים בהודעתו לאחר הדיון). אף איני סבור כי ניתן להקיש לענייננו מפסק הדין בע"א 3510/99 ולעס נ' אגד , פ"ד נה(5) 826 (2001), שם הוטלה אחריות על "אגד" כ מוביל ציבורי וכמחזיק במקרקעין , שנדרש לפי תנאי רישיון העסק, לקיים סידורי שמירה ואבטחה .

התביעה הרחיקה לכת עד כדי כך, שנטען בערעור כי יש להטיל אחריות לא רק על המשטרה, אלא גם על משרד החינוך, שכשל במתן הדרכה והסברים לנוער בעיר אשקלון למניעת אלימות לפני ל"ג בעומר. דומה כי אין צורך להכביר מילים עד כמה קלושה טענה זו.

4.

סוף דבר שלא מצאנו ממש בערעור בנושא האחריות. בהינתן כי המשיב לבדו נמצא אחראי לנזקו של המערער, העומד על מליוני שקלים, איננו רואים טעם להידרש לערעור בנושא הנזק, שברובו ממילא לא מצאנו ממש (כפי שציין בא כוח המערערים בדיון בפנינו, המערערים אף אינם רואים טעם בפתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד המשיב).

5.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.