פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 96 /
7186
בפני:
כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי
המערער
:
קריב אהוד
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה
למתן ארכה להגשת בקשת לרשות ערעור
תאריך
הישיבה: י"ד באייר תשנ"ז (25.5.97)
בשם
המערער: בעצמו
בשם
המשיבה: עו"ד שרון מן-אורין
החלטה
תגובת המשיבה לבקשה להארכת מועד לא הוגשה על אף ההחלטה מיום 14.10.96 על פיה נתבקשה תגובת הפרקליטות לבקשה.
בעת הדיון התברר כי תגובה לבקשה לרשות ערעור שהוגשה כביכול נמסרה בתאריך 26.11.96, אולם צוין בה מספר הליך שגוי, ומשום מה היא הוגשה למדור האזרחי. בכל מיקרה, אין התגובה נמצאת בתיק הבקשה שבפני.
סברתי, כי יש בפגם זה כדי להכשיר קבלת הבקשה להארכת מועד בהעדר התנגדות המדינה, ואולם בחינת טעמי הבקשה לגופו של ענין מובילה מסקנה, כי אין כל הצדקה לאשר הגשת הבקשה לרשות ערעור באיחור במיקרה זה.
המדובר בפסק דין שניתן בפני המבקש בתאריך 24.7.96. המועד האחרון להגשת בקשה לרשות ערעור חל בתאריך 8.9.96. הבקשה שבפני הוגשה בתאריך 13.10.96 ונטען בה כי אין למנות את ימי פגרת הקיץ במנין הימים. אך מובן, כי אין הדבר כך. ימי הפגרה באים במנין הימים זולת אם המועד האחרון בתקופה חל בעת פגרה (סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א1982-). תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- אינה חלה על מנין הימים בפלילין, והדברים ידועים. טעותו של המבקש אינה יכולה להועיל משום שהמדובר באיחור כה גדול (למעלה מ30- יום) (ראה בש"פ 633/88 אמיל חדד נ' מ"ד, תקדין עליון 88(3) 403).
לכך יש להוסיף כי לגופו של ענין המדובר בבקשה לרשות ערעור שסיכוייה להתקבל קלושים. המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, בניגוד לסעיף 30 לחוק הבזק, התשמ"ב1982- ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה מבלי שנתבקשה תגובה. כפי שציינתי, הסיכוי שתנתן במקרה זה רשות להגשת ערעור הוא קלוש.
אשר על כן אני מחליטה לדחות את הבקשה.
ניתנה היום, י"ח באייר תשנ"ז
(25.5.97).
אורית
אפעל-גבאי, שופטת
ר
ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96071860.
Q01