ע"א 7206/06 אחוזת אלדי בע"מ נ. סי-בר בע"מ

סי-בר בע"מ (להלן: המשיבה ) הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' זפט) המרצת פתיחה אשר תכליתה – הצהרה כי הסכם שנכרת בינה לבין אחוזת אלדי בע"מ (להלן: המבקשת ), בוטל כדין. ההסכם שבוטל הינו הסכם קומבינציה שנקשר בין הצדדים בשלהי שנת 1999. ביום 5.6.06, בית המשפט המחוזי קיבל את תובענת המשיבה והצהיר כי ההסכם שנכרת - בוטל כדין. למסקנה זו הגיע בית המשפט קמא, לאור סעיף 16(א) להסכם המקורי וכן לאור סעיף 5 להסכם נוסף שנחתם בשנת 2003. על-פי הסעיפים הנ"ל, הפרת התחייבות המבקשת, להמציא אישור פיננסי, הינה בגדר הפרת תנאי יסודי ועיקרי. משלא הומצא אישור פיננסי, זכאית היתה המשיבה, כאמור לעיל, לבטל את ההסכם.

ביום 21.6.06 הגישה המבקשת לבית משפט קמא, בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וביום 5.7.06 נדחתה בקשה זו. בית משפט קמא סמך את החלטתו לדחיית הבקשה על שלושה אדנים. האחד - פסק הדין אינו מורה על ביצוע פעולה ולכן לא ניתן לעכבו. השני - אין סיכוי ממשי לערעור ואף אם תזכה בו, תוכל לתבוע את הרווח שנמנע ממנה, בתביעה כספית. השלישי - הטענה כאילו לא תוכל לגבות כספים מהמשיבה, במידה ותזכה, חסרה תשתית ראייתית.

בבקשה שבפנינו תוקפת המבקשת את החלטתו של בית משפט קמא וטוענת כי טעה בית משפט קמא באומרו כי לא ניתן לעכב פסק דין הצהרתי וכן כי היה עליו לנקוט איפוק וריסון בהערכת סיכויי ערעור על פסק דינו שלו. לעניין מאזן הנוחות, טוענת המבקשת, כי לא ייגרם כל נזק מיידי למשיבה וכי לה עצמה, ייגרם "לא רק נזק כספי, אלא גם נזק שלא ניתן יהיה לאמוד אותו בסכום כספי או לפצות עליו בנכס אחר".

מנגד, מפנה המשיבה לע"א 4899/05 קולבי הגלגל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ , טרם פורסם, שם נקבע כי קיים קושי לעכב ביצוע פסק דין אשר יוביל להמשך יחסי צדדים המושתתים על חוזה שהוצהר על חוסר תוקפו. עוד מפנה המשיבה לכך, שככלל הגשת ערעור אינה מעכבת את פסק הדין, עיכוב ביצוע יינתן במשורה, במקרים חריגים כאשר נטל השכנוע מוטל על המבקש. לטענת המשיבה, סיכויי הערעור דנן קלושים, נגרם ועשוי להיגרם נזק יום-יומי בשל היעדר אישור הבנק ואילו ביצוע פסק הדין לא יגרום למבקשת נזק בלתי הפיך שכן משמעות פסק הדין כספית בלבד.

כפי שטענה המשיבה, הכלל הוא כי משניתן פסק דין יש לבצעו. רק במקרים חריגים - יינתן עיכוב ביצוע. מבקש העיכוב הוא שצריך לשכנע את בית המשפט בקיומם של טעמים להיענות לבקשתו (ראה לעניין זה ע"א 3782/06 בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ נ' מנהל מס שבח חיפה, (לא פורסם) והאסמכתא המובאת שם).

לא נראה לי כי המבקשת עמדה בנטל זה. גם מבלי להתייחס לסוגיית עיכוב ביצועו של פסק דין הצהרתי ואף לא לסוגיית סיכויי הערעור. די בכך שהמבקשים לא הצביעו על הנזק הלבר-ממוני, שעלול להיגרם במידה ויזכו בערעור. תכלית העסקה דנן הינה כלכלית "פר-אקסלנס". המבקשת היא חברה קבלנית, שאמורה להרוויח ממכירת דירות בפרויקט שמדובר בו, הא ותו לא. אם יזכו בערעור ניתן יהיה לפצותם על הנזק שיגרם להם. למגרש נושא עסקת הקומבינציה אין משמעות מעבר להיותו מכשיר לעשיית רווחים פוטנציאליים. משכך מדובר בנזק "הפיך" ופיצוי כספי ייתן מענה הולם.

המבקשת לא הרימה את נטל השכנוע גם לעניין החשש שמא לא תוכל לגבות כספים מהמשיבה אם תזכה בערעור.

לפיכך הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.