פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7212/13 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערער:
רוני א.כהן, עו"ד
נ ג ד
המשיבים:
1. שלמה ז. ורטהיים, עו"ד - כונס
נכסים
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
3. כונס הנכסים הרשמי
4. מאיר שרגאי
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
1.
בפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך זה שעניינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר דחה את בקשת המערער, מפרקה של בינוי והשקעות ש.ט.א.י בע"מ (להלן: החברה ), לעניין הליכי הכינוס המתנהלים בעניינה.
המערער מציין כי מצבה הכספי של החברה עגום, שכן מדובר בחברה שקרסה והפכה חדלת פירעון, ואין בבעלותה כיום כל נכסים או זכויות. כן עמד המערער על חובותיה של החברה ועל כך שבקופת הפירוק סכום קטן, שאף אין בו כדי לכסות את עלויות שכרו. המערער הוסיף כי גם "מקורביה" של החברה, ובהם מנהלה לשעבר, אינם יכולים לסייע בגיוס סכום העירבון, וכי נושיה הם בעיקר גופים ממשלתיים אשר אינם יכולים לסייע בעניין ויתר נושיה הינם אנשים פרטיים שסכום נשייתם קטן יחסית (ואת חלקם קשה לאתר). לבסוף טוען המערער כי סיכויי הערעור טובים.
המשיב 3, כונס הנכסים הרשמי, סבור כי אין מקום לפטור את המערער באופן מלא מהפקדת עירבון, אך הותיר לשיקול דעת את הפחתת שיעורו. המשיבים 1-2 מתנגדים אף הם לבקשה.
2.
לאחר שעיינתי בחומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לפטור את המערער באופן מלא מהפקדת עירבון אך כי יש להעמידו על סכום מתון יחסית.
לא אחת נקבע כי העובדה שתאגיד מצוי בפירוק וכי סך חובותיו עולה על סך הכספים שנותרו בקופתו אין בה ככלל, כשלעצמה, כדי לפטור אותו מהפקדת עירבון, שכן אין להטיל את מלוא הסיכון כי לא יהיה בידי המשיבים להיפרע מאותו תאגיד, אם ייפסקו הוצאות לטובתם, על המשיבים עצמם. כמו כן, וגם כך נפסק לא אחת, גם על תאגיד מוטלת החובה לפנות "לסביבתו הקרובה" על מנת לנסות ולגייס את סכום העירבון, ותאגיד המצוי בהליכי פירוק נדרש לפנות בהקשר זה לנושיו (ראו השוו: ע"א 10120/07
אורי נ' כץ , פסקאות 9-14 (22.9.2008); ע"א 567/13
שמעון ביטון, עו"ד, מפרק קבוע של העמותה נווה מדבר שמעון נ' הכונס הרשמי (5.3.2013); רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אמ.יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקאות 8-9 (10.6.2009) (להלן: חברת אי.סי.אמ )).
יישומן של הלכות אלו על המקרה דנן מוביל למסקנה כי אין מקום לפטור את המערער באופן מלא מהפקדת עירבון.
ראשית, אין חולק שבקופת הפירוק ישנו סכום כספי (סך של 47,000 ש"ח), ויש צדק בטענת המשיבים כי בנסיבות אלו, והגם שהמערער ציין כי שכרו טרם שולם, משהוחלט על ידו להגיש ערעור אין מקום להטיל את מלוא הסיכון כי הערעור יידחה וייפסקו הוצאות לטובת המשיבים על כתפיהם.
שנית, הצדק עם המשיבים 1-2 כי המערער לא הוכיח כדבעי כי אין באפשרותו לגייס סכום להפקדת העירבון בעזרת נושי החברה, שכן מן הדין וחשבון אשר צורף לבקשה (אשר עדכני ליום 16.2.2006) עולה כי קיימים נושים משמעותיים שאינם גופים ממשלתיים, בהם עיריות וגופים פרטיים (מה גם שספק האם אכן אין מקום לפנות לגופים ממשלתיים בבקשת סיוע בהקשר זה, ובפי המערער אין כל טענה כי נערכה על ידו פניה כאמור). יוזכר בהקשר זה כי על פי הפסיקה "על מבקש הפטור לפרט ... מיהם הנושים, מהו היקף נשייתם, אל מי פנה, כיצד נענה, אם סורב - מדוע סורב, ומהו הסכום שהצליח לגייס. ללא פירוט מעין זה יתקשה המפרק להרים את הנטל להראות כי לא ניתן לגייס את סכום העירבון מן הנושים וכי קיימת הצדקה לדון בהליך ללא עירבון" (עניין חברת אי.סי.אמ , פסקה 9). בנטל זה לא עמד המערער.
אשר על כן אין מקום לפטור את המערער מהפקדת עירבון בהליך זה. יחד עם זאת, בקביעת סכום העירבון ראוי ליתן משקל לכך שמדובר בחברה בפירוק, ולאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין מצאתי להפחית את העירבון ולהעמידו על סך של 8,000 ש"ח.
עירבון בשיעור האמור יופקד בתוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה, ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, כ"ט בטבת תשע"ד (1.1.2014).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת