פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
7222/97
בפני:
כבוד השופט י' גולדברג
המ
בקשת
:
פרידה הנדלר
נגד
המשיבים
:
1.
קבוץ משמרות קבוצת פועלים להתישבות
שיתופית בע"מ
2.
רשם המקרקעין (משיב פורמלי)
בקשה לעיכוב ביצוע
על החלטת
בית
המשפט המחוזי בחיפה
(כב'
השופטת ש. וסרקורג)
בתיק
ה.פ. 301/96
החלטה
ביום 30.10.97 ניתן פסק-דין הצהרתי בבית המשפט המחוזי בחיפה (תיק המר' פתיחה 301/96), לפיו רכש המשיב כדין זכויות בחלקה 7 בגוש 10068 ורשאי להירשם במרשם המקרקעין כבעלים של אותה חלקה. עורך-דין שחטמן, ככונס נכסים, הופקד על ביצוע הרישום האמור. בצד חיובים כספיים, הכרוכים בהעברת הזכויות במקרקעין, שהוטלו על המשיב, חויבה המבקשת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין לטובת המשיב. על פי הוראת בית משפט קמא החיובים ההדדיים יתקזזו.
בקשת המבקשת לעכב את ביצוע פסק הדין נדחתה בבית משפט קמא. עם זאת הורה בית משפט קמא כי המשיב יהיה מנוע מלבצע העברת זכויותיו בנכס המקרקעין לצד שלישי לפרק זמן של 45 יום.
הכלל הוא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו ללא עיכוב (ב"ש 8240/96 [6626/96] חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403, 405). כלל זה מצא את ביטויו בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-. הטעם שנתנה לכך הפסיקה הוא כי בפסק דין הקובע חיוב כספי, לרוב, אין מדובר במצב בלתי הפיך (ב"ש 396/86 שטיין נ' חזן ואח' , פ"ד מו(3) 133, 136). משום כך אין הצדקה לחרוג מהעיקרון לפיו יש לקיים פסק דין עם הינתנו, אלא אם קיים נימוק משכנע לסטות מכלל זה (ב"ש 227/87 קרן כימקלים בע"מ ואח' נ' ויטקו כימקלים בע"מ , פ"ד מא(1) 713, 715).
עד שבית משפט יאות לסטות מהוראת תקנה 466 הנ"ל, נדרשת הוכחתו של נזק שאינו ניתן לתיקון, העולה בחומרתו או בהיקפו על הנזק שיגרם לצד שכנגד כתוצאה מאי ביצועו המיידי של פסק הדין (ראה זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, 859 - 861). מעיקר הדין "גם הטענה כי פסק הדין פוגע בזכויות קנייניות עדיין אינה עילה לעיכוב ביצועו" (ראה החלטה שניתנה בבית משפט זה ביום 9.11.97 בע"א 5932/97 - טרם פורסם).
אשר לסיכויי הערעור: מטבע הדברים הוא כי במסגרת בירור בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן, אין אפשרות לדון באופן יסודי בסיכוייו של כל צד בערעור (ב"ש 396/86 הנ"ל בעמ' 136). עם זאת לאחר שעיינתי במסקנותיה של הערכאה הראשונה וטיעוני הצדדים בכתב, נראה לי, לכאורה, שגם התנאי בדבר הסיכויים הטובים לזכות בערעור אינו מתקיים כאן.
נכון הדבר שגם ביצוע פסק הדין לגבי העברת המקרקעין (ובודאי לגבי החיובים הכספיים), אינו יוצר מצב בלתי הפיך. המקרקעין הם נכס בעל ערך כספי ולכן אף אם תזכה המבקשת בערעור, ועל הסיכויים לכך כבר עמדתי לעיל, קיימת אפשרות שתיפרע מהמשיב בגובה שווי הנכס.
עם זאת לאור הערת בית משפט קמא בדבר "החשש היחיד שיכול להיווצר עקב העברת הזכות לצד ג'" (קרי: העברת נכס המקרקעין או שיעבודו לטובת אחר), אני מורה בזה להשלים את ההליכים להעברת הזכויות במקרקעין במשרד המקרקעין על שם המשיב, ואולם המשיב לא יבצע דיספוזיציה במקרקעין עד להחלטה אחרת של בית משפט זה. התנאי הוא שהמבקשת תפקיד בבית משפט זה תוך 7 ימים מיום קבלת החלטה זו ערבות עצמית בסך 100,000.- ש"ח לטובת המשיב, להבטחת נזק שיכול להיגרם למשיב ממניעת ביצוע כל דיספוזיציה במקרקעין, כאמור.
אין מניעה לביצוע מיידי של החיובים הכספיים שבפסק הדין.
ניתנה היום, ו' בניסן תשנ"ח (2.4.98).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97072220.
R03
/אמ