ע"א 7230/00 י. מזרחי קבלנות כללית בע"מ נ. רמי סלנט, עו"ד

זוהי בקשה להורות על תיקון הודעת הערעור, מאחר שאינה מנוסחת בהתאם להוראות תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-. תקנה זו מורה כי "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הויכוח או הסיפור".

עיינתי בהודעת הערעור, ואני סבורה שיש ממש בטענת המשיבים לגבי חלקים ממנה. נוסח הערעור בחלקים שונים שלו אינו תמציתי והוא גולש לעיתים לניתוחים המתאימים יותר לסיכומים, ופירוט העובדות מובא בחלקו באופן שיש בו מן הווכחנות.

אף על פי כן החלטתי שלא לחייב את המערערים בתיקון הערעור, מנימוקים אלו:

גם אם ראוי היה לנסח חלקים מהודעת הערעור באופן שונה, אין הדבר אופייני לערעור כולו, וחלקים ניכרים ממנו אינם חורגים מהוראות התקנות, וודאי שאין בהם חריגה בוטה. השימוש בתקנה 414 לעיל אינו נעשה כדרך שגרה, אלא במקרים חריגים, ואינני סבורה שערעור זה ראוי להימנות על אותם חריגים.

זאת ועוד: נימוק מרכזי המצדיק היזקקות לתקנה 414 הוא החשש לחוסר שוויון בין הצדדים לדיון, כאשר המערער פורס את טענותיו בפרוטרוט על פני עמודים רבים של הודעת ערעור, ואילו המשיב נאלץ להסתפק במסגרת הטיעונים, בכתב או בעל פה, שנקבעה לערעור. (ראו: ע"א 3263/00, מסיעי אריה שאשא בע"מ נגד עירית חולון ואח', תקדין עליון 2000 (3) 1440). פסק הדין של בית המשפט המחוזי אודותיו שערעור זה מונה ארבעים וחמישה עמודים מלאים. הודעת הערעור משתרעת על פני שבעה עמודים בלבד. אמנם אורך הערעור אינו מעיד בהכרח על אופו ניסוחו. גם ערעור קצר עשוי לכלול טענות המועלות על דרך הויכוח או הסיפור, וערעור רב היקף עשוי להיות מנוסח היטב באופן תמציתי. אולם בכל הנוגע לשמירת השוויון בין בעלי הדין, אין ספק כי ערעור זה, שהיקפו הכולל מצומצם יחסית ואינו עולה על המקובל, אינו מקנה למערערים יתרון דיוני על פני המשיבים.

החלטתי, איפוא, לדחות את הבקשה. עם זאת, בהתחשב בכך שטענות המשיבים לא היו נטולות בסיס, אינני פוסקת הוצאות בבקשה זו.