ע"א 7259/10 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. לוי יורם ירוחם

1.

המבקשות חויבו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' מזרחי ) לשלם למשיב 1 סכום של 4,367,434 ש"ח, בקשר עם נזקיו בעקבות תאונת דרכים, שבה היה מעורב בשנת 1998. בצד בקשות שונות של הצדדים לתיקוני טעויות בפסק הדין, עתרו המבקשות לבית המשפט המחוזי לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור, בעיקר מחמת מצבו הכלכלי הקשה של המשיב 1 וחשש להיעדר יכולתו להחזיר את התשלום במקרה של קבלת הערעור, כפי שהמבקשות מעריכות כי יתרחש. בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל את הבקשה באופן חלקי, בהחלטתו מתאריך 15.9.2010, והורה כי תשלום של 1,000,000 ש"ח מתוך סכום הפיצוי יועבר לידיו הנאמנות של בא-כוח המשיב 1. החלטה זו נומקה באיזון שבין החשש שמא לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו במקרה הצורך, נוכח מצבו הכלכלי הקשה של המשיב 1, כפי שהוכח בדיון שבפניו, מחד גיסא, לבין זכותו של המבקש לממש את זכותו לפיצוי, לאחר תריסר שנים שבמהלכן התקיים ההליך, מאידך גיסא.

2.

המבקשות, שהגישו בינתיים ערעור על פסק הדין, שבות ועותרות לבית משפט זה לעיכוב ביצועו של תשלום נוסף, של 1,367,434 ש"ח (לרבות בדרך של הפקדתו בנאמנות בידי בא-כוח המשיב 1). זאת, מאותם טעמים למעשה שעמדו בבסיס בקשתם בבית המשפט המחוזי. המשיב 1, שאף הוא הגיש ערעור על פסק הדין, מתנגד לבקשה, ועומד על זכותו ליהנות מפירות זכייתו לאלתר.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה, בצרופותיהן, בפסק הדין ובהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד בעניין עיכוב הביצוע, מצאתי כי דין הבקשה – להידחות . בית המשפט המחוזי שם על כפות המאזניים את השיקולים הרלבנטיים להכרעה בשאלה של עיכוב ביצועו של פסק הדין. החלטתו, המורה על עיכוב של כרבע מסכום הפיצוי, מגלמת לסברתי איזון נכון בין מכלול השיקולים (ראו החלטתי ב-ע"א 6754/10 עמרי גיא בע"מ נ' יהודה (לא פורסם, 14.10.2010)).

4.

נוכח האמור לעיל – הבקשה נדחית. המבקשות יישאו בשכר טרחת המשיב 1 בסכום של 5,000 ש"ח.