החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7269/19 רן לוין נ. יאיר זוטא

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב ביצועבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שהצהיר על בעלות המשיב בדירה. נקבע כי החשש מעיקולים עתידיים של נושים לא נתמך בראיות ולא הוכיח נזק בלתי הפיך או מאזן נוחות לטובת המבקש. הדחייה הותנתה באיסור על המשיב לבצע דיספוזיציה בדירה לאחר רישומה על שמו.

העובדות

בית המשפט המחוזי קיבל תביעה והצהיר כי המשיב הוא הבעלים של דירה. המבקש ערער וביקש עיכוב ביצוע, בטענה לחשש מעיקולים של נושים של המשיב. המשיב טען כי המבקש אינו מתגורר בדירה ומחזיק בה כהשקעה פיננסית בלבד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצועו של פסק דין המצהיר על בעלות בדירה בהליך ערעור?

הלכות

  1. 1

    המבקש שטען לחשש מפני עיקולים של נושים עתידיים לא הרים את הנטל להוכיח נזק בלתי הפיך ולא הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו

    ״טענה זו נטענה בעלמא, והיא בגדר חשש לא מבוסס שאינו מגובה במסמכים או בראיות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • מאזן הנוחות
  • נזק בלתי הפיך
  • ערעור
  • עיקולים
  • דיספוזיציה
  • הוצאות
  • ממצאי מהימנות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

7269/19

לפני:

כבוד השופטת י' וילנר

המבקש:

רן לוין

נ ג ד

המשיבים:

1. יאיר זוטא

2. הלנה סבאג'- בטלמן

בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.9.2019 בת"א 136-03-18 שניתן

על ידי כב' השופט ח' שרעבי

בשם המבקש:

בעצמו

בשם המשיב 1:

עו"ד חגי קאשי

החלטה

1.

בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ח' שרעבי ) בת"א 136-03-18 מיום 19.9.2019, בגדרו התקבלה תביעת המשיב והוצהר כי הוא הבעלים של הדירה שבמחלוקת.

2.

לאחר העיון בבקשת עיכוב הביצוע ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, בכפוף לכך שלאחר העברת רישום הזכויות בדירה על שם המשיב, ייאסר עליו לקיים כל דיספוזיציה בדירה מושא הערעור.

3.

המבקש לא הצביע על נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לו אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, אלא אך טען כי "יכול ולמשיב ישנם ו/או יקומו נושים שונים אשר יטילו עיקולים על הזכויות בנכס, דבר אשר בעטיו עלול המבקש למצוא עצמו מול שוקת שבורה באם יבוטל פסק הדין בערעור". טענה זו נטענה בעלמא, והיא בגדר חשש לא מבוסס שאינו מגובה במסמכים או בראיות. בתשובת המשיב נטען כי המבקש אינו מתגורר בדירה, וכי הוא מחזיק בה כ"השקעה פיננסית" בלבד. לנוכח האמור, אני סבורה כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

4.

לכך יש להוסיף כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשען על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות. משכך, נראה כי על המבקש לעבור משוכה שאינה נמוכה על-מנת שערעורו יתקבל.

5.

לנוכח כל האמור, דין הבקשה להידחות, וזאת, כאמור, בכפוף לכך שלאחר העברת רישום הזכויות בדירה על שם המשיב, ייאסר עליו לקיים כל דיספוזיציה בדירה מושא הערעור.

6.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 2,000 ש"ח.

ניתנה

היום, ז' בחשון התש"ף (5.11.2019).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1המבקש שטען לחשש מפני עיקולים של נושים עתידיים לא הרים את הנטל להוכיח נזק בלתי הפיך ולא הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו