ע"א 727/10 יעקב בן דוד אוחיון נ. יאיר גולדפינגר

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט מ' אלטוביה), בגדרו נדחתה תובענת המבקשים בעניין פרשנות הסכם הלוואה, עד להכרעה בערעור.

2.

ביום 2.12.2005 נחתם הסכם הלוואה בין המבקשים לבין המשיב. על פי ההסכם, ילווה המשיב למבקש 1 סכום בשקלים השווה לסך של 1.25 מיליון דולר. להבטחת ההלוואה נרשם משכון על נכס הנמצא בבעלותו של המבקש 2, שהינו אחיו של המבקש 1. בסעיף 3 להסכם נקבע, כי ההלוואה תהא צמודה לשער הדולר, ובלבד שזה יעלה. כן נקבע, כי ההלוואה תישא ריבית שנתית בשיעור של 12% וכי במקרה של פיגור בפירעון תחול ריבית פיגורים שנתית בשיעור 5%. יצוין, כי לאחר שנחתם ההסכם ירד השער היציג של הדולר מתחת לרמה בה היה ביום חתימת הסכם ההלוואה. בשלב מאוחר יותר חתמו הצדדים על הסכם משלים, במסגרתו נקבע מועד פירעון ההלוואה ליום 1.7.2008. ביום 22.7.2008 הגישו המבקשים תובענה על דרך המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בתובענה ביקשו הם לקבוע, כי סכום ההלוואה יוצמד לשער הדולר היציג בלא "ריצפה". כן ביקשו הם כי שער הדולר ייקבע בהתאם לשער היציג ביום פירעון ההלוואה, קרי ביום 1.7.2008. ביום 10.12.2009 דחה בית המשפט המחוזי את התביעה. המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין. כן הגישו הם בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי.

3.

ביום 23.2.2010 הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע פסק הדין. זאת, בתנאי שהצדדים יגיעו להסדר לפירעון תשלום החוב בתוך 35 ימים. לפי ההסדר, מלוא סכום ההלוואה והריבית ייצא מידי המבקשים, כאשר החלק מתוך החוב אשר אינו שנוי במחלוקת יועבר למשיב ואילו היתרה תופקד בחשבון נאמנות. ההסדר לא בוצע. המבקשים פנו במספר בקשות נוספות לבית המשפט המחוזי בקשר עם ביצוע ההסדר לפירעון החוב, אשר אינני מוצא מקום להידרש אליהן. כמו כן יצוין, כי ביום 22.6.2010 התקיים בבית משפט זה, בפני חברתי השופטת א' חיות, דיון מקדמי בערעור שהגישו המבקשים. בדיון שנערך הוצע לצדדים הסדר דיוני מסוים, הכולל אף הוא תשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת והפקדת היתרה בנאמנות. הצדדים לא הגיעו להסדר מוסכם, והערעור נקבע לשמיעה בפני הרכב. עוד יצוין, כי המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נוספת נגד המשיב. עניינה של תביעה זו בטענות הנוגעות לשיעור הריבית על ההלוואה.

4.

ביום 7.12.2010 התקבלה החלטה של בית המשפט המחוזי בבקשה להבהרה שהגישו המבקשים. בהחלטה זו האריך בית המשפט המחוזי את עיכוב ביצוע פסק הדין ב-21 ימים נוספים. זאת, בכפוף לביצוע הסדר לתשלום החוב, כדלקמן: נקבע, כי המבקשים יעמידו את מלוא סכום ההלוואה והריבית לפי ההסכם, כשהוא מהוון נכון למועד העמדתו. בית המשפט המחוזי ציין, כי בגדר סכום זה ייכללו גם סכומים שהמבקשים טוענים שאינם חייבים בהם החל מהמועד בו הביעו נכונות לפרוע את ההלוואה. לצד זאת נקבע, כי הסכום האמור לא יכלול תוספות בשל היוון עתידי או הפרשי ריבית עתידיים. עניין זה מתייחס ככל הנראה לעובדה שהמשיב ביקש להוון את הסכום לו הוא זכאי לטענתו עד לשנת 2012 (אז להערכתו יינתן פסק הדין בערעור שהגישו המבקשים). עוד נקבע, כי מתוך הסכום הכולל יועבר לידי המשיב סך של 5.9 מיליון ש"ח, אשר אינו שנוי במחלוקת, והיתרה תופקד בחשבון נאמנות. כן נקבע, כי העמדת הכספים תיעשה באופן שבו יתחייב מוסד בנקאי כלפי המשיב להעביר לידיו את הסכום הכולל כנגד הסרת השעבוד על הנכס. ביום 26.12.2010 הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה שלפניי.

5.

דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. עד כה לא העבירו המבקשים למשיב כל סכום לפירעון ההלוואה. הדברים אמורים אף ביחס להוצאות שנפסקו לחובת המבקשים בהליך בבית המשפט המחוזי. מהשתלשלות האירועים שתוארה עולה, כי הערכאות השיפוטיות שדנו במקרה איפשרו למבקשים להסדיר את החוב בדרכים שונות. המבקשים לא השכילו עד כה לפעול בהתאם לאפשרויות השונות. חובה להדגיש את הדברים ביחס לסכום בסך 5.9 מיליון ש"ח, שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, אשר אף הוא טרם הועבר למשיב. לעניין זה יוער, כי במסגרת הבקשה שלפניי טענו המבקשים כי הסכום שאינו שנוי במחלוקת עומד על סך של כ-5.5 מיליון ש"ח בלבד. ואולם, במסגרת ההליכים הביעו הם הסכמה לכך שסכום זה עומד על סך של 5.9 מיליון ש"ח. אין מקום להתיר למבקשים לחזור בהם מהסכמתם. במצב דברים זה, אין להיענות לבקשתם של המבקשים ולעכב את ביצוע פסק הדין בכללותו.

6.

לצד זאת, נוכח הקשיים העומדים בפני המבקשים בפירעון ההלוואה, ועל מנת למנוע את מימוש הנכס בשלב הנוכחי, מצאתי לנכון להורות על מתן ארכה של 45 ימים נוספים מהיום לקיום ההסדר שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.12.2010, בכפוף לקביעת סכום על ידי כאמור להלן. בהחלטתו לא נקב בית המשפט המחוזי בסכום הכולל אותו צריכים המבקשים לשלם למשיב. בין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס לגובה החוב הכולל. לטענת המבקשים, גובה החוב הכולל עומד על סך של כ-7.2 מיליון ש"ח, בעוד שלטענת המשיב עומד סכום זה על סך של כ-11 מיליון ש"ח. נראה, כי חלק מהפער נובע מטענת המשיב לפיה יש להוון את החוב עד לשנת 2012. בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, אין להתחשב בהיוון עתידי זה, אלא לחשב את הסכומים למועד התשלום בפועל. הנחיה זו מחייבת כמובן את המשיב. לפיכך נקבע בזאת, כי לעניין עיכוב הביצוע יועמד סכום כולל של 10 מיליון ש"ח. מתוך סכום זה יועבר סך של 5.9 מיליון ש"ח למשיב ולגבי היתרה יפעלו בעלי הדין כאמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

7.

לא ראיתי לנכון להתייחס לשאלה האם המבקשים פעלו בצורה נכונה כשהגישו בקשה לעיכוב ביצוע, או שמא המסלול הנכון היה בקשה לסעד זמני. בנסיבות העניין מוכן אני להתייחס לבקשתם כאל בקשה לסעד זמני.

8.

הבקשה נדחית איפוא בכפוף לאמור בפיסקה 6 לעיל. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.