ע"א 7281/98 רולנד בינר נ. עידית קווארט-עו"ד

בפני בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון.

1.המבקש והמשיבה מס' 2 (להלן: "האשה") הם בני זוג. ביום 8.5.91 חתמו בני הזוג על הסכם מזונות, לו ניתן (ביום 8.5.91) תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט בן שלמה). על פי הסכם זה היה המבקש אמור להעביר לאשתו את זכויותיו (מחצית) בדירה. ביום 10.10.94 הועברו הזכויות בלא תמורה לאשה. זמן מה לאחר מכן הגיש המבקש את ההליך נשוא הערעור - בקשה לביטול ההעברה. לטענתו, חתם על ההסכם מחמת אי הבנה ואיומים (מצד המשיבה מס' 3, אם האשה). בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא טלגם) דחה את טענותיו, בקבעו, כי הסכמים קודמים עליהם חתם המבקש בשנים קודמות מעידים על הסכמתו להעברת חלקו בדירה לאשה, וכי להסכם ניתן תוקף של פסק דין לאחר שבית המשפט השתכנע, כי הצדדים חתמו עליו מרצונם החופשי. בית המשפט דחה טענות נוספות שהעלה המבקש, בקבעו, כי המבקש מסתמך על גירסה מופרכת, לפיה חברו עורכי דין ובתי משפט על מנת לנשלו מרכושו ולהעביר רכוש זה לאשתו, וכי העלה במרמה טענות כוזבות על מנת להפר את התחייבותו, לא בחל בהעלאת טענות כזב כנגד המשיבה מס' 1 (עורכת דינה של האשה) ועשה כן במצח נחושה. מטעם זה דחה בית המשפט את תובענת המבקש וחייבו בהוצאות המשיבות בסך כולל של 50,000 ש"ח.

2.המבקש מערער על פסק הדין. בבקשה שבפני הוא טוען, כי טובים סיכוייו לזכות בערעורו, משום שבית המשפט המחוזי לא ייחס משקל הולם לטענותיו (טענות שנזכרו ונדחו בפסק הדין). עוד הוא מעלה טענות כנגד מבנה פסק הדין וניסוחו. כמו כן טוען המבקש, כי בית המשפט המחוזי שגה בעת שנתן אמון בעדות מומחה שהובאה בפניו. בהתייחסו למצבו הכלכלי הוא טוען, כי עקב מצב בריאותו הלקוי אין הוא עובד החל מ - 1.10.97 (קודם לכן עבד כמתדלק בתחנת דלק) ואין הוא יכול למצוא עבודה חדשה. הוא מתגורר בדירה שכורה עם אחיו ואחותו ואינו נושא בהוצאות מחייתו אלא סמוך על שולחנם, הוא חב חוב מזונות לאשתו בסך כ- 120,000 ש"ח ועל-פי קביעת ראש ההוצאה לפועל נושא בתשלום חודשי של 150 ש"ח בלבד, שאף אותם הוא פורע מכספי אחותו. לאחר הגשת בקשתו המקורית ביקש המבקש לצרף מסמכים רפואיים נוספים המעידים על הידרדרות שחלה במצבו הרפואי ועל אישפוזים שונים.

3.המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, לא שילם המבקש את ההוצאות שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי, סיכויי ערעורו קלושים, משום שהוא מתיימר לתקוף קביעות מהימנות וממצאים עובדתיים, הוא לא הציג מידע מלא (דוגמת דפי חשבון) אודות מצבו הכלכלי. הוא לא נימק מדוע אינו מחפש עבודה חדשה, ולחלופין - מדוע אינו פועל לקבלת דמי אבטלה או קצבת נכות. הוא לא התייחס לאפשרות כי יעזר בבני משפחתו (לרבות בני המשפחה עמם הוא מתגורר). לטענת המשיבות 2 ו - 3 משתכר המבקש כסף רב מעיסוקו כחלפן כספים.

4.לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי לדחותה. כידוע, על המבקש פטור מחובת הפקדת ערבון לעמוד בשני תנאים מצטברים: עליו להראות, כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בחובת הפקדת ערבון (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383 . איני סבור שתנאים אלה התקיימו (ולמצער - התקיימו במלואם) במבקש. כך הדבר ככל שהמדובר בסיכויי הערעור: על המבקש רובץ, למעשה, נטל כפול: הוא תוקף הן את פסק הדין שנתן תוקף להסכם בינו לבין אשתו והן את פסק הדין בו דחה בית המשפט המחוזי נסיון תקיפה זה. טענותיו לעניין זה הן טענות עובדתיות ביסודן, הנוגעות לממצאים שבעובדה ולקביעות מהימנות של בית המשפט המחוזי, שלא חשך את לשונו מן המבקש, ואף חייבו בהוצאות בסכום ניכר (ולעניין זה אשוב בהמשך הדברים). בידוע הוא, כי ערכאת ערעור תימנע, ככלל, מהתערבות בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות שנקבעו על ידי ערכאה ראשונה (ראו: ע"א 640/85 זיו קופר ואח' נ' איגוד המוסכים בישראל , פ"ד מד(1) 598,594; והאסמכתאות שם ) ולא מצאתי בטענות הערעור ביסוס לטענה, כי לא כך הם פני הדברים במקרה שבפנינו. כך הדבר גם באשר למצבו הכלכלי של המבקש. כידוע, על מי שמבקש פטור מהפקדת ערבון מוטלת החובה להיכבד ולפרט את נכסיו והתחייבויותיו (וראו: ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא , לא פורסם). המבקש לא מילא חובה זו. הוא צרף אמנם תיעוד רפואי רב הנוגע למחלות ומיחושים מהם הוא סובל. אך לא הבהיר די הצורך מהם נכסיו, ממה הוא מתקיים מאז חדל לעבוד, מי מסייע לו בכך ובאיזו מידה . טענותיו בדבר חובותיו בלשכת הוצאה לפועל אינן נתמכות בתיעוד הולם. הוא לא מסר פרטים אודות חשבונות הבנק שלו, ככל שהללו קיימים. הוא לא הצביע גם על הכרה של רשויות שונות (בין לשכת הרווחה, בין המוסד לביטוח לאומי ובין לשכת הסיוע המשפטי) במצבו הקשה. הוא לא פירט דבר אודות בני משפחתו עמם הוא מתגורר ואשר תומכים בו, לטענתו. הוא לא הבהיר גם אם פנה לאלה בבקשה לסיוע בגיוס כספי הערבון (בש"א 494/95, שמעוני

נגד שמעוני , לא פורסם). זאת ועוד: מתגובת המשיבות עולה, כי המבקש לא שילם עד כה גם את סכומי ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית המשפט המחוזי, וגם בכך יש משום נימוק להבטחת הוצאותיהן של המשיבות בערכאה זו (וראו: רע"א 4810/94 יהודה יעקובי

נ' מריאנה יעקובוב , לא פורסם).

הבקשה לפטור מערבון נדחית איפוא. המבקש יפקיד את הערבון שהושת עליו על-ידי המזכיר הראשי תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו ויישא בהוצאות המשיבה 1 בסך 1,500 ש"ח ובהוצאות המשיבות 2-3 בסך 1,500 ש"ח.