ע"א 7310/98 שלום סיסו נ. איתן חברה לביטוח בע"מ

השופטת ד' דורנר:

בית-המשפט המחוזי בנצרת דחה את תביעתו של המערער כנגד המשיבה, חברת הביטוח, בגדרה תבע פיצויים בגין נזקים, שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת-דרכים.

בית-המשפט המחוזי קבע, כי עדותו של המערער, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב-התביעה המתוקן, ולפיה נפגע כאשר החל לרדת מתא הנהג של המשאית בה נהג, אינה מהימנה. בית-המשפט קבע זאת, הן על-יסוד התרשמותו מן המערער, והן לנוכח הסתירה בין גרסתו בעדותו לבין גירסה אחרת, אותה מסר במספר הזדמנויות, ובפני גורמים שונים (להלן: הגירסה האחרת).

על-פי הגירסה האחרת, נפגע המערער כאשר טיפס על ארגז המשאית, לצורך ארגון המטען מחדש, לאחר שחלקו התמוטט תוך כדי נסיעה. בזמן שעשה כן, משכו מספר אנשים שהגיעו למקום בו עצר, משטחי-פרי שהיו בתחתית ארגז המשאית, או אז התערערה ערימת המשטחים שעליה עמד המערער, הוא איבד את שיווי-משקלו, נפל וכך נפגע.

הגירסה האחרת באה לידי ביטוי בכתב-התביעה המקורי, אלא, שכאמור, הוא תוקן לאחר-מכן על-פי בקשתו של המערער. בסיכומי טענותיו בבית-המשפט המחוזי, ביקש המערער, לחילופין, ואם תידחה גירסתו, לבחון את האופי המשפטי של האירוע על-פי הגירסה האחרת. בקשה זו נדחתה, כיוון שלא היה לה יסוד, כראייה עצמאית, בחומר הראיות שבא בפני בית-המשפט.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד דחיית בקשתו החלופית של המערער. לעניין זה טען המערער, כי אין לבחון את הגרסה האחרת בשלמותה, שכן חלקים ממנה אינם אפשריים במציאות, וחלקים אחרים הוכנסו בה בעקבות שאלות מדריכות של החוקר מטעם חברת הביטוח. המערער מסתמך בטיעוניו על ע"א 211/63 יחזקאל נ' קלפר , פ"ד יח 563, שם נקבע, כי גם אם גירסת התובע בעדותו אינה אמינה, על בית-המשפט לדון ביתר הראיות, ללא זיקה לגירסה הבלתי-מהימנה.

לא מצאנו ממש בערעור. במקרה שלפנינו, כפי שהטעים בית-המשפט המחוזי, הגירסה האחרת אינה כלולה בתשתית הראייתית שהוצגה בפניו, כראייה עצמאית. המערער עצמו התכחש לגרסה זו, ואילו חברת הביטוח היא שהגישה את המסמכים בהם העלה המערער את הגירסה האחרת, וזאת על-מנת להוכיח את חוסר אמינותו.

למעלה מן הדרוש נוסיף, כי גם היום המערער אינו מבקש להסתמך על הגירסה האחרת בשלמותה, אלא אך על חלקים ממנה, בהם יש, לדעתו, את התשתית הראייתית הדרושה לביסוס טענתו בדבר פגיעה בתאונת-דרכים.

אנו דוחים איפוא את הערעור, ובנסיבות המקרה לא ראינו לעשות צו להוצאות.