ע"א 7335/01 בלוקי בית שמש בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

בתיק העיקרי הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להפעיל איגרת-חוב שמסרה המערערת לבנק המשיב, להבטחת חובותיה כלפיו. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי עד לאחר הערעור.

עיינתי בקורות ההליך שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי ואשר בסיומו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור והבקשה. כן קראתי את נימוקי הערעור והאזנתי לטענות בא-כוח המערערת. למיטב הערכתי, הערעור הוא חסר סיכויים של ממש. גם מאזן הנוחות פועל במקרה הנדון לרעת המערערת: אגרת החוב העמידה לבטוחה מפעל ששייך לחברה המערערת וכן הקרקע שעליה ניצב המפעל. החוב על-פי הנתונים שהציג הבנק הוא בסכום העולה על השווי המשוער של הבטוחה נכון להיום. בנסיבות אלה יש בסיס לחשש, שבעוד החוב גדל והולך, שווי הבטוחה פוחת והולך.

בינתיים ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי פסק-דין הקובע את גובה החוב של המערערת. פסק הדין ניתן בהיעדר המערערת, אשר הגישה בקשה לביטולו, ובקשה זו טרם נדונה. גלוי וברור, שאם בסופו של דבר תצליח המערערת בהוכחת טענתה כי חובה לבנק המשיב הוא בסכום יותר קטן מזה שבגינו הופעלה איגרת החוב, תהיה לה עילה להשבה ואולי אף לפיצויים כלפי הבנק המשיב. אך בעצם קיומו של הליך כזה אין כדי להוות שיקול שיצדיק עיכוב ביצוע של החלטת בית המשפט המחוזי להפעיל את איגרת החוב.

הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה בסך 10,000 ש"ח על-פי התוצאות בערעור.