בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7376/18
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט א' שטיין
המערערת:
הימנותא בע"מ
נ
ג
ד
המשיבים:
1.ואדיע מחמוד עואודה
2. איאד עואודה
3. מזהר עואודה
4. עבלה עואודה
5.רשות מקרקעי ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 9.7.2018 בת"א 45357-12-16 שניתן על ידי כב' השופט שאהר אטרש
תאריך הישיבה:
כ"ז באייר התש"ף (21.5.2020)
בשם המערערת:
עו"ד סער פאוקר; עו"ד בני וינסטון
בשם המשיבים 4-1:
עו"ד אפרת רנד
בשם המשיבה 5:
עו"ד אפי יגל
פסק דין
השופט ע' גרוסקופף:
1.
בין המשיבים 4-1 (להלן: " עואודה ") לבין הימנותא בע"מ (להלן: " הימנותא ") נכרת ביום 10.6.2014 הסכם, שכותרתו " הסכם חליפין מותנה " (להלן: " ה סכם החליפין "). במסגרת הסכם החליפין התחייבו עואודה להעביר להימנותא את זכויותיהם ב-3 חלקות (חלקה 35 בגוש 15139 – בשלמות; חלקה 69 בגוש 15417 – 94/280 חלקים; חלקה 38 בגוש 17547 – מחצית), וזאת כנגד התחייבות הימנותא להעביר לעואודה 14600/38862 חלקים מחלקה 20 גוש 17399 (להלן: " חלקה 20 ").
2.
אין חולק כי חלקה 20 אינה מצויה בבעלות הימנותא, אלא בבעלות מדינת ישראל. בשעתו הביעה מדינת ישראל, באמצעות רשות מקרקעי ישראל (להלן: " רמ"י "), הסכמה עקרונית להעביר להימנותא 30,000 מ"ר מחלקה 20, ועל בסיס הסכמה זו נערך הסכם החליפין. בסעיף 1 להסכם החליפין נקבע כי הוא מותנה בכך שתוך 18 חודשים מתאריך החתימה עליו יתקיימו מספר תנאים, וביניהם רישום הזכויות בחלק מחלקה 20 על שם הימנותא.
3.
התביעה בה עסקינן הוגשה על ידי עואודה בבקשה לאכיפת הסכם החליפין, וזאת לאחר שלטענתם הם קיימו, או נכונים לקיים, את חלקם בהסכם, ואולם הימנותא מסרבת למלא אחר חלקה בו. הימנותא העלתה שלל טענות נגד אכיפת הסכם החליפין, לרבות הטענה כי התנאי המתלה לא התקיים, מאחר שהזכויות בחלקה 20 לא הועברו להימנותא על ידי המדינה.
4.
בית המשפט קמא (כב' השופט שאהר אטרש ) קיבל ביום 9.7.2018 את התובענה, כשהוא מציין, בין השאר כי " מדינת ישראל הסכימה להעברת הזכויות, ואין כל מניעה כי הנתבעת תפעל לקיום חלקה בהסכם [החליפין]" (סעיף 8(ג) לפסק הדין).
5.
בערעור שהגישה הימנותא נטען, בין היתר, כי קביעה זו שגויה מבחינה עובדתית, שכן מדינת ישראל חזרה בה מהסכמתה להעברת הזכויות, וזאת בעקבות התפתחויות שונות, ובכללן חשדות כי הסכם החליפין נגוע באי חוקיות. עואודה כפרו בטענה זו, ועמדו מאחורי קביעת בית המשפט קמא כי לא קיימת כל מניעה לקיום חלקה של הימנותא בהסכם החליפין.
6.
במסגרת דיון שהתקיים בערעור ביום 4.7.2019 הסכימו הצדדים לצירוף רמ"י כמשיבה בערעור, וזאת על מנת שתוכל להגיש עמדתה ביחס לערעור, ובכלל זה ביחס לשאלה " האם, ובאלו תנאים, היא נכונה להעביר זכויות בחלקה 20 בגוש 17399 להימנותא בע"מ, באופן שיאפשר את ביצוע עסקת החליפין מושא התובענה ".
7.
בעקבות זאת הגישה רמ"י ביום 3.12.2019 את עמדתה ביחס לערעור. רמ"י הבהירה כי לשיטתה הכוונה שהייתה קיימת בשעתו להעביר זכויות בחלקה 20 להימנותא לא הבשילה מעולם לכדי הסכם המחייב אותה, וכי לעת הזו היא מתנגדת להעביר להימנותא זכויות כלשהן בחלקה 20, וזאת לאור ידיעות שונות מהן עולה חשש כבד לפיו הסכם החליפין נגוע באי חוקיות ובהתנהלות פסולה. רמ"י הטעימה כי היא לא צורפה על ידי עואודה להליך שהתנהל לפני בית המשפט קמא, וממילא פסק הדין שניתן אינו מחייב אותה.
8.
הנחת המוצא של בית המשפט קמא באוכפו את הסכם החליפין הייתה, כאמור, כי אין כל קושי בביצוע העברת הזכויות בחלקה 20 ממדינת ישראל להימנותא. ואולם, מעמדת רמ"י עולה כי הנחה זו שגויה מיסודה (דהיינו, רמ"י מתנגדת בתוקף להעביר זכויות בחלקה 20 להימנותא), וכי היא הוסקה מבלי שהתאפשר לרמ"י להביא ולבסס עמדתה בשאלת חובתה להעביר זכויות בחלקה 20 להימנותא (להלן: " הסוגיה שבמחלוקת "). ויובהר, ככל שיתברר כי עמדת רמ"י בסוגיה שבמחלוקת מבוססת מבחינה משפטית, ממילא לא ניתן יהיה להורות על אכיפת הסכם החליפין, וזאת בשים לב לסעיף 3(1) לחוק החוזים (תרופות בשל אכיפת חוזה), התשל"א-1970, המסייג את זכותו של הנפגע לאכיפת חוזה במצבים בהם " החוזה אינו בר-ביצוע ". כמו כן, לסוגיה שבמחלוקת עשויה להיות השלכה על שאלת התקיימות התנאי המתלה הקבוע בהסכם החליפין.
9.
ודוק, הימנותא ועואודה הסמיכו את בית המשפט קמא לפסוק בתיק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ואולם הסמכה שכזו אינה יכולה להתגבר על הקושי המהותי שנוצר, משבית המשפט ביסס את הכרעתו על הנחת מוצא שגויה, המתייחסת לעמדתו של גורם שלא היה צד להליך, ואשר לא ניתנה לו כל הזדמנות להשמיע עמדתו בפני בית המשפט קמא.
10.
לאור האמור, ומבלי שננקוט כל עמדה לגופם של הדברים, אנו מורים כדלהלן: פסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל; רמ"י תצורף כנתבעת נוספת בתובענה; הדיון בתיק יוחזר לבית המשפט קמא, על מנת שיבחן מחדש את טענות הצדדים, ובכללן את עמדת רמ"י. עואודה יגישו כתב תביעה מתוקן בתוך 60 ימים מהיום. מובהר כי עואודה יהיו רשאים לתקן את כתב התביעה בכל דרך שימצאו לנכון. כתבי הגנה וכתב תשובה יוגשו במועדים הקבועים בתקנות. מלוא זכויות וטענות הצדדים שמורות להם. על מנת למנוע מחלוקות מיותרות, נבהיר כי לאור ההתפתחויות שחלו בתיק, אין מקום לראות את הימנותא ועואודה ככפופים להסכמתם כי הסכסוך יוכרע על דרך הפשרה.
11.
מובהר בזאת כי חיוב הימנותא בהוצאות בבית המשפט קמא מבוטל, וכי אין אנו עושים חיוב בהוצאות בערכאתנו. בית המשפט קמא יקבע במסגרת פסק הדין שיינתן בתובענה את החיוב בהוצאות, תוך התחשבות במכלול הליכים שהתנהלו בתיק, לרבות ההליך לפנינו.
ניתן
היום, י' בסיון התש"ף (2.6.2020).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט