החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7382/06 שוודיה חברה לבנין והשקעות בע"מ נ. שלומית בר-דרור

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מערבון והמרתו בערובה אחרת בערעור על פירוק חברהבקשה לפטור מערבון או להמרתו בערובה אחרת במסגרת ערעור על פסק דין המורה על פירוק חברה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לפטור חברה שפירוקה הוכרע מהפקדת ערבון של 30,000 ₪ בערעור, משלא הוכיחה באופן מספק את חוסר יכולתה לגייס את הערבון. הבקשה להמרת הערבון בנכס מקרקעין נדחתה אף היא, לנוכח ספק בבעלות בנכס, אי-כיסוי חובות החברה על ידי שוויו, והעדר יכולת לגבייה מיידית של הוצאות. ההחלטה הורתה על הפקדת הערבון תוך 15 ימים, אחרת יידחה הערעור.

העובדות

המבקשת, חברה לבניין והשקעות, ערערה על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה על פירוקה בשל חדלות פירעון והפרת הסכם קומבינציה. המבקשת ביקשה פטור מהפקדת ערבון בסך 30,000 ₪ או המרתו בנכס מקרקעין שבבעלותה לטענתה. המשיבים והמשיבה 3 התנגדו, בין היתר בשל חובות כספיים וטענות לגבי בעלות הנכס.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור מבקשת ערעור מהפקדת ערבון בהליך השגה על פירוק חברה, כאשר לא הוכח מצבה הכלכלי באופן מספק?
  2. 2.האם ניתן להמיר את הערבון בנכס מקרקעין המוצע כבטוחה, כאשר שוויו אינו עולה על חובות המבקשת ושאלת הבעלות בו שנויה במחלוקת?

הלכות

  1. 1

    נטל ההוכחה לקיומו של פטור מערבון מוטל על המבקש, ועליו להראות כי אין ביכולתו לגייס את סכום הערבון, לרבות ממקורביו ובעלי מניותיו.

    ״הנטל על מבקש הפטור מערבון להראות כי אין ביכולתו לגייס את כספי הערבון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    על בעל דין המערער מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, ותקנה 429 מאפשרת ערובה סבירה אחרת רק אם יש תשתית מספקת לכך.

    ״נקודת המוצא הינה כי על בעל דין המערער מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    נכס מקרקעין שאין ודאות לגבי בעלותו, ושוויו אינו עולה על חובות המבקשת, אינו מהווה ערובה סבירה אחרת, וכפייתו לגבייה מחייבת הליך כינוס נכסים שאינו מיידי וזמין.

    ״לא ניתן לקבוע כי שוויו של נכס המקרקעין, הנתון במחלוקת בין הצדדים, יעלה על גובה כלל חובותיה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערבון
  • פטור מערבון
  • ערובה סבירה אחרת
  • חדלות פירעון
  • הסכם קומבינציה
  • נכס מקרקעין
  • הוצאות
  • כינוס נכסים
  • בעלי מניות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

7382/06 - א'

בפני:

כבוד הרשם

יגאל מרזל

המערערת:

שוודיה חברה לבנין והשקעות בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. שלומית בר-דרור

2. נחמיה ברוור

3. אטיאס פרוכטר ושות'-חברת עורכי דין

בקשה לפטור מעירבון

החלטה

1.

לפני בקשה מטעם המבקשת, חברה לבניין והשקעות, לפטור מערבון הנדרש בהליך שבכותרת בסך 30,000 ₪ או המרתו בבטוחה אחרת. עניינו של ההליך בהשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 11.6.2006, לפיו קיבל בית המשפט קמא את בקשת המשיבים והורה על פירוק המבקשת (להלן: פסק הדין). בין המבקשת ובין המשיבים 1 ו-2 נכרת בשנת 1991 הסכם קומבינציה, לפיו העבירו המשיבים למבקשת זכויות חכירה במקרקעין מסויימים, בתמורה לשתי דירות שהקצתה להם המבקשת בבניין מגורים שנבנה על ידה במקרקעין. המחלוקת העיקרית בין הצדדים בבית המשפט קמא נסובה על טענת המשיבים, כי המבקשת מנסה להצמיד לעצמה שטחים מהרכוש המשותף בבניין בניגוד להסכם הקומבינציה, ולפיכך טרם נרשם הבניין כבית משותף. כן טענו המשיבים כי המבקשת לא שילמה מיסים שונים שהתחייבה לשלם בהסכם הקומבינציה, ומפאת חובותיה היא למעשה חדלת פירעון. לאור זאת בקשו המשיבים כי המבקשת תפורק. המשיבה 3 הצטרפה לבקשת הפירוק כנושה של המבקשת. בפסק הדין נקבע, כי מאחר והמבקשת לא פרעה את חובותיה ואף הפרה את הסכם הקומבינציה, טעמי חדלות פירעון כמו גם טעמי צדק ויושר מצדיקים את פירוקה. מכאן הערעור.

2.

המבקשת מבקשת, כאמור, פטור מערבון או המרתו בערובה אחרת. הערובה המוצעת הינה מספר יחידות של חנויות ומשרדים במבנה מסחרי בנכס המקרקעין שבבעלותה של המשיבה. המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי לעת הזו בלבד אינו בטוב. לטענתה, אף בבית המשפט קמא נקבע כי היא נתונה במצב של חדלות פרעון על סמך החובות הנטענים כנגדה ומגיעים למאות אלפי שקלים. המבקשת טוענת כי הכנסותיה מהשכרת נכסיה מגיעות ל-10,930 ₪ בממוצע לחודש, אך את כל הכנסותיה היא נאלצת להוציא לשם החזרי חובות למנהלה של המבקשת. היא אינה יכולה לגייס את סך הערבון הנדרש ממקורביה, שכן מנהל המבקשת ומחזיקי מניותיה נתונים בחובות בסך מליוני שקלים. המבקשת טוענת עוד, כי שילמה בעבור ייצוגה המשפטי בהליך דנן עוד בשנת 2000, עת הגישה ערעור אחר לבית משפט זה. לעניין חלופת הערבון המוצעת טוענת המבקשת, כי במידה ויידחה ערעורה זה, ימונה לה מפרק אשר יחל במי מוש

נכסיה לאחר פירוקה. לאור ערכו של נכס המקרקעין שברשותה, יוותרו בקופת הכינוס די כספים כדי להשיב את חובותיה לנושים השונים, להשיב למשיבים את הוצאותיהם אם ייפסקו, ואף יוותרו כספים שיגיעו לבעלי מניותיה של המבקשת. לפיכך מדובר בחלופה זמינה, מהירה ויעילה. לבסוף טוענת המבקשת כי סיכויי ההליך טובים, שכן, לא התקיימו היסודות המבססים את עילות הפירוק שנטענו כנגד המבקשת. לאור כל זאת מבקשת המבקשת לפטור אותה מהפקדת סכום הערבון הנדרש במסגרת ההליך שבכותרת או לקבל את החלופה המוצעת לעיל.

3.

המשיבים 1 ו-2 מתנגדים לבקשה להמרת הערבון בערובה חלופית. לטענתם, המבקשת אינה יכולה להציע כבטוחה חלופית נכס השייך לה לטענתה בלא הסכמתו של כונס הנכסים הרשמי, המפרק הזמני של המבקשת. זאת, משום שבכך מקנה המבקשת עדיפות לחובות מסויימים על פני יתר חובותיה, שעה שעניין זה נתון לשיקול דעתו של המפרק. המשיבים טוענים בנוסף, כי נכס המקרקעין המוצע כבטוחה כלל אינו בבעלותה של המבקשת. תנאי לקבלת הזכויות בנכס לידי המבקשת היה קיומם של חיוביה על-פי הסכם הקומבינציה, אך כאמור בפסק הדין, המבקשת הפרה חיובים אלו. המבקשים טוענים כי ממילא ערכו של נכס המקרקעין אינו עולה על כלל חובותיה של המבקשת, שכן המבקשת מתבססת על הערכת שווי שאינה מעודכנת, וכלל חובותיה מגיעים לכדי למעלה משני מיליון ₪. המשיבים טוענים כי המבקשת לא הוכיחה שאינה יכולה לגייס את סכום הערבון הנדרש מבעלי מניותיה, אשר מצבם הכלכלי מפורט בבקשה באופן מעורפל וחסר. המשיבים טוענים עוד, כי המבקשת לא שילמה את הוצאות המשפט שנפסקו כנגדה לטובת המשיבים בבית המשפט קמא, וגם מטעם זה יש לדחות את בקשתה. לבסוף טוענים המשיבים כי סיכויי ההליך קלושים, שכן בפסק הדין נקבע כי למבקשת חוב כלפי המשיבים שעניינו אי-תשלום מיסים והפרת הסכם הקומבינציה, ולפיכך נתקיימו העילות לפירוקה כדין.

4.

המשיבה 3 מתנגדת אף היא לבקשה. המשיבה מוסיפה על טענותיהם של המשיבים 1 ו-2 וטוענת כי נכס המקרקעין המוצע כבטוחה אינו רשום על שם המבקשת בלשכת רישום המקרקעין. המשיבה טוענת כי המבקשת חייבת לה סך של 734,491 ₪ בגין שכר טרחה עבור שירותים משפטיים שביצעה. המבקשת לא חולקת על חוב זה, ואף אינה יכולה לעמוד בהתחייבותה לשלמו. כמו כן, המבקשת אינה מנהלת עסקים כלשהם. לפיכך קיימות נסיבות ברורות המצביעות על חדלות פרעונה המסחרי-עסקי של המבקשת. לאור כל זאת טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה דנן.

5.לאחר בחינת הבקשה והחומר שהוגש, נחה דעתי כי דין הבקשה על חלופותיה, להידחות. לעניין בקשת הפטור מערבון, הרי שהמבקשת לא הוכיחה בצורה מספקת את מצבה הכלכלי, במובן זה שלא הציגה תמונה מלאה של יכולתה לגייס את כספי הערבון אם לא ממקורותיה שלה, הרי שלפחות ממנהלה ובעלי מניותיה. ער אני לכך שאחת מעילות הפירוק הינה חדלות הפרעון כמו גם לנתונים שהובאו בבקשה לפטור מערבון לעניין מצבו הכלכלי של מר גולן, מנהלה של המבקשת והמחזיק בחלק ממניותיה, ושל רעייתו. אולם באלו אין די שכן הנטל על מבקש הפטור מערבון להראות כי אין ביכולתו לגייס את כספי הערבון ובנטל זה לא עמדה המבקשת, וגם בתצהיר שצורף אין תמיכה מלאה לעניין הכנסות מנהלה של המבקשת ושל בני המשפחה הסמוכים על שולחנו. בנוסף, העובדה שהמבקשת טרם שילמה את מלוא ההוצאות שנפסקו כנגדה בערכאות קמא, מעניקה יתר חשיבות לעירבון בהליך זה, שכן קיים חשש כי המבקשת תשוב ולא תשלם הוצאות שעלולות להיפסק כנגדה, תוך שהיא גורמת למשיבים להוצאות. לפיכך, שוכנעתי שלא ניתן לקבוע כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה למתן פטור מערבון.

6.

לעניין הבקשה להמרת הערבון בערובה אחרת, הרי שקיים ספק מן החומר שלפני, בשאלת הזכויות בנכס המקרקעין המוצע כבטוחה. מעבר לכך, הרי שנקודת המוצא הינה כי על בעל דין המערער מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד. עם זאת, רשאי בית המשפט להורות על מתן "ערובה סבירה אחרת" במקום ערבון, היינו לאפשר מתן בטוחה "נחותה" יותר להבטחת הוצאות המשיב, וזאת מכוח תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. על כן השאלה שלפני הינה האם פרשה המבקשת תשתית מספקת אשר תאפשר לקבוע, כי הערובה החלופית שהציעה יכולה להבטיח את הוצאות המשיבים כיאות. בענייננו, לא ניתן לקבוע כי שוויו של נכס המקרקעין, הנתון במחלוקת בין הצדדים, יעלה על גובה כלל חובותיה של המבקשת לנושיה השונים ביום ההכרעה בערעור דנן. לפיכך, אפשרות מי מוש

הנכס לא יכולה לשמש "ערובה סבירה אחרת" להבטחת הוצאות המשיבים. בנוסף, הליך מי מוש הנכס, הן לשם כיסוי חובות המבקשת והן לשם תשלום הוצאות המשיבים - אם ייפסקו - כפי שהציעה המבקשת, אינו מיידי וזמין, אלא כרוך בהליך כינוס נכסים.

לפיכך לא שוכנעתי כי במידה וייפסקו הוצאות לטובת המשיבים במסגרת ההליך שבכותרת יוכלו הם לגבותן במהירות האפשרית וללא כל מאמץ בנסיבות העניין, באופן השקול לערבון במזומן או ערבות בנקאית. לפיכך אף דין הבקשה לחלופת ערבון להידחות.

6.התוצאה היא כי ערבון בסך 30,000 ₪ יופקד תוך 15 ימים מעת המצאת החלטתי זו. בהיעדר הפקדה כנדרש, ידחה ההליך שבכותרת בלא התראה נוספת. אין צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, כ' בשבט תשס"ז

(8.2.2007).

יגאל מרזל

, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נטל ההוכחה לקיומו של פטור מערבון מוטל על המבקש, ועליו להראות כי אין ביכולתו לגייס את סכום הערבון, לרבות ממקורביו ובעלי מניותיו.
  2. 2על בעל דין המערער מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, ותקנה 429 מאפשרת ערובה סבירה אחרת רק אם יש תשתית מספקת לכך.
  3. 3נכס מקרקעין שאין ודאות לגבי בעלותו, ושוויו אינו עולה על חובות המבקשת, אינו מהווה ערובה סבירה אחרת, וכפייתו לגבייה מחייבת הליך כינוס נכסים שאינו מיידי וזמין.