פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7400/18 ואקד חנבוט נ. מדינת ישראל- משרד האוצר מס הכנסה

ניתן ביום

בקצרה

מיסים · שומה לפי מיטב השפיטה וניכוי הוצאות כוזבותערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין שומות מס

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין שומות מס שנערכו למערער. נקבע כי מוצדק היה להוציא שומה לפי מיטב השפיטה, לנוכח ניכוי הוצאות בגין חשבוניות פיקטיביות לאורך שנים ובהיעדר ראיה לסתירה. המערער חויב בהוצאות בסך 15,000 ש"ח.

העובדות

המערער דרש ניכוי הוצאות בגין חשבוניות שנמצאו פיקטיביות, במשך מספר שנים. המשיב ערך שומות למערער על בסיס תשתית ראייתית נרחבת, והתוצאה הסופית אף הייתה מקילה עם המערער. בית המשפט העליון דחה את הערעור וחייב את המערער בהוצאות בסך 15,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה מוצדק המשיב להוציא שומה לפי מיטב השפיטה למערער בנסיבות העניין?
  2. 2.האם יש לדחות את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהיעדר טעות שבחוק?

הלכות

  1. 1

    הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה הייתה מוצדקת בנסיבות בהן נדרש ניכוי הוצאות בהתבסס על חשבוניות פיקטיביות לאורך מספר שנים.

    ״לבטח היה זה מוצדק, בנסיבות העניין, להוציא שומה לפי מיטב השפיטה כפי שעשה המשיב.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר לא הובאה ראיה לסתירת התשתית הראייתית של השומה וטענות המערער נמצאו בלתי מבוססות, יש לאשר את פסיקת הערכאה הדיונית.

    ״באין ראיה מצדו של המערער לסתור, ומשטענות שטען בבית המשפט המחוזי נמצאו בלתי מבוססות, צדק בית המשפט המחוזי בפסיקתו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שומה לפי מיטב השפיטה
  • חשבוניות פיקטיביות
  • ניכוי הוצאות
  • תשתית ראייתית
  • ממצאים עובדתיים
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

7400/18

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט ג' קרא

כבוד השופט א' שטיין

המערער:

ואקד חנבוט

נ ג ד

המשיב:

מדינת ישראל - משרד האוצר מס הכנסה

ערעור על פסק הדין

של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 23.7.2018 בע"מ

16554-09-15 שניתן על ידי כבוד השופט ג'

גדעון

תאריך הישיבה:

ח' בחשון התשפ"א

(26.10.2020)

בשם המערער:

עו"ד יהודה שוקרון; עו"ד

עופר מזרחי

בשם המשיב:

עו"ד עודד טאובר

פסק-דין

למקרא פסק הדין של בית המשפט המחוזי וסיכומי הטענות מזה ומזה, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו היום, שוכנענו כי השומות שנערכו למערער הן מוצדקות. לבטח היה זה מוצדק, בנסיבות העניין, להוציא שומה לפי מיטב השפיטה כפי שעשה המשיב. הלכה למעשה דרש המערער ניכוי הוצאות כוזבות בהתבסס על חשבוניות פיקטיביות, וזאת במשך מספר שנים. המשיב ביסס את השומות שערך למערער על תשתית ראייתית נרחבת, והתוצאה הסופית אף מקילה עם המערער. באין ראיה מצדו של המערער לסתור, ומשטענות שטען בבית המשפט המחוזי נמצאו בלתי מבוססות, צדק בית המשפט המחוזי בפסיקתו.

מכוח סמכותנו שלפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משלא ראינו מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט המחוזי, משהממצאים תומכים במסקנה המשפטית, ומשאין לגלות במסקנה זו טעות שבחוק, החלטנו לדחות את הערעור.

המערער ישא בהוצאות המשיב בסך של 15,000 ₪.

ניתן

היום, ח' בחשון התשפ"א (26.10.2020).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בעמ 16554-09-15

הלכות

  1. 1הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה הייתה מוצדקת בנסיבות בהן נדרש ניכוי הוצאות בהתבסס על חשבוניות פיקטיביות לאורך מספר שנים.
  2. 2כאשר לא הובאה ראיה לסתירת התשתית הראייתית של השומה וטענות המערער נמצאו בלתי מבוססות, יש לאשר את פסיקת הערכאה הדיונית.