ע"א 7406/17טוויסט אנימציה בע"מ נ. דותן ישראל

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ר' כהן ), בת"א 47957-12-13,

מיום 7.8.2017, עד להכרעה בערעור על פסק הדין.

Law

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי

2.

חברת טוויסט אנימציה בע"מ (להלן: החברה או המבקשת 1 ) הפיקה סדרת אנימציה לפעוטות בשם " טוטיטו ", המשודרת, בין היתר, ביוטיוב (להלן: הסדרה ). המבקשים 2 ו-3 הם מנהלי החברה, והמפיקים בפועל של הסדרה.

3.

בשנת 2010, הלחין המשיב עבור המבקשים את מנגינת הנושא של הסדרה, ובהמשך, הפיק שלושה עיבודים מוזיקליים נוספים לסדרה (להלן: היצירות המוזיקליות ). בתמורה לכך, התחייבו המבקשים לפרסם את שמו של המשיב כיוצר המוזיקה של הסדרה, בכל פרק מפרקי הסדרה, בפורמט אשר נבחר על-ידי המבקשים (להלן: הקרדיט ). ביום 26.7.2010, עלתה הסדרה לשידור ביוטיוב, וגרפה צפיות רבות.

4.

במהלך שנת 2012, נחתמו בין המבקשים לבין המשיב ארבעה הסכמים, בגדרם התחייב המשיב להעביר את זכויות היוצרים ביצירות המוזיקליות לבעלות המבקשים בתמורה לתשלום סכום של 12,800 ₪. עוד הוסכם, כי המבקשים ימשיכו לתת את הקרדיט למשיב בכל פרק מפרקי הסדרה (להלן: ההסכמים ).

5.

החל מחודש דצמבר 2012, חדלו המבקשים לתת למשיב את הקרדיט. לפיכך, ביום 5.6.2013, פנה המשיב, באמצעות באי-כוחו, למבקשים, והודיע על ביטול ההסכמים, בגין אי-מתן הקרדיט.

ביום 16.6.2013, השיבו המבקשים לפנייתו של המשיב, וציינו שהשמטת הקרדיט נעשתה בתום לב, בשל תקלה. מיד לאחר מכן, השיבו המבקשים את הקרדיט למשיב, אך לא בפורמט המקורי.

6.

בחודש דצמבר 2013, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

תובענה נגד המבקשים, בגין הפרת ההסכמים, ובכלל זה, בגין הפרת הזכויות המוסריות וזכויות היוצרים של המשיב ביצירות המוזיקליות. עוד במסגרת התובענה, עתר המשיב לקבלת פיצוי כספי

סטטוטורי ללא הוכחת נזק, בגין הפרת זכויותיו.

7.

ביום 7.8.2017, ניתן פסק הדין מושא הבקשה שלפניי, בגדרו, נדרש בית המשפט המחוזי להכריע בשאלה האם השמטת הקרדיט נעשתה, כטענת המשיב, " בצורה מודעת ומכוונת ", או כפי שנטען על-ידי המבקשים, " בתום לב עקב תקלה ".

בפתח הדברים, ציין בית משפט קמא כי:

"בין אם השמטת הקרדיט נעשתה במכוון בין אם לאו, מרגע שנודע לנתבעים על השמטת הקרדיט, מתעוררת השאלה – מדוע לא פנו להשבת הקרדיט במתכונתו המקורית...בחירת הנתבעים שלא להשיב את הקרדיט במתכונתו המקורית...מעוררת תהייה בדבר האפשרות, שהשמטת הקרדיט אכן נבעה עקב תקלה..."

בהמשך, ולאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות, הגיע בית משפט לכלל מסקנה, כי המבקשים הפרו את זכותו של התובע לקבל קרדיט כיוצר המוזיקה בסדרה. נקבע, בהקשר זה, כי:

"בנסיבות העניין, הופרה זכותו של התובע לייחוס שמו כיוצר המוזיקלי של היצירות במשך חודשים רבים עת הופצה הסדרה וזכתה לצפיות רבות, מבלי שניתן קרדיט לתובע כיוצר המוזיקלי.

כך הוא הדין לעניין הפרת זכויות היוצרים של התובע. הודעת הביטול נשלחה כדין. ההסכמים בוטלו ומאותו מועד היו הצדדים חייבים להשיב זה לזה את שקיבלו מכוח ההסכמים וזכויות היוצרים ביצירות המוזיקליות הושבו לתובע. כל שימוש ביצירות המוזיקליות, שנעשה על ידי הנתבעים, ממועד הודעת הביטול, ביום 5.6.2013, מהווה הפרה של זכות היוצרים של התובע".

בהתייחס לשאלת הפיצוי המגיע למשיב, קבע בית משפט קמא, כי " מן הראוי להעמיד את הפיצוי בגין כל אחת מההפרות על הצד הגבוה ", היינו, בסכום של 100,000 ₪ בגין כל אחת מההפרות.

בהינתן האמור, קיבל בית משפט קמא את התובענה, וחייב את המבקשים 3-1, ביחד ולחוד, לשלם למשיב סכום כולל של 800,000 ₪ בגין הפרת זכויותיו המוסריות וזכויות היוצרים ביצירות המוזיקליות; סכום

של 40,000 ₪ בגין הוצאות משפט, וסכום של 93,600 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום 10.9.2017 ועד התשלום המלא בפועל (להלן: סכום הפיצוי ). בנוסף, ניתן צו מניעה האוסר על החברה לעשות שימוש ביצירות המוזיקליות.

הבקשה לעיכוב ביצוע

8.

ביום 24.9.2017, הגישו המבקשים ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא לבית משפט זה, בגדרו, הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, המונחת לפניי.

9.

לעמדת המבקשים, סיכויי הערעור גבוהים ביותר, משום שפסק דינו של בית משפט קמא " מבוסס על שלוש נקודות מוצא שגויות ". המבקשים טענו, לעניין זה, כי בית משפט קמא שגה כאשר התעלם מכך שמדובר ב" העברה בלתי חוזרת " של זכויות היוצרים ביצירות המוזיקליות; שגה בפרשנות הסעיף בהסכמים, בדבר מתן הקרדיט " בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין "; ושגה עת החיל על מערכת היחסים בין הצדדים את דיני זכויות היוצרים (במקום את דיני החוזים), ופסק " פיצוי קיצוני ובלתי סביר בעליל " ללא הוכחת נזק. בכל הנוגע למאזן הנוחות, סבורים המבקשים, כי זה נוטה, באופן מובהק לטובתם, שכן ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, ובסופו של יום יתקבל הערעור – לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. לטענת המבקשים, קיים " חשש ממשי " באשר ליכולתו הכלכלית של המשיב להשיב את סכום הפיצוי, במידה שבסופו של יום, יתקבל הערעור. המבקשים תמכו טענתם זו בתצהיר של חוקר פרטי מטעמם, בו צוין, כי למשיב אין בעלות בדירת מגורים, והוא מתגורר יחד עם רעייתו בדירת הוריו, הממושכנת לטובת בנק איגוד לישראל בע"מ בסכום של 250,000 ₪, וכי הכנסתו של המשיב מוערכת בכ-9,000 ₪, ושל רעייתו

בכ-8,000 ₪. עוד נטען, בהקשר לכך, כי ביצוע פסק הדין עלול להוביל לקריסתה של המבקשת 1, ולפגיעה בלתי חוזרת במבקשים.

תגובת המשיב

10.

לגישת המשיב, הבקשה לעיכוב ביצוע אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לעיכוב ביצוע פסק דין. בהתייחס למאזן הנוחות, טען המשיב, כי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בחוסר תום לב " תוך פגיעה קשה ובוטה בפרטיותו ", כאשר המבקשים שכרו חוקר פרטי אשר התחזה לחוקר מס הכנסה. בפועל, כך לטענת המשיב, לא הובאו " אסמכתאות מוצקות " לתמיכה בטענה כי מצבו הכלכלי קשה, והמבקשים לא יוכלו להיפרע ממנו, ככל שהערעור יתקבל. אשר לסיכויי הערעור, נטען על-ידי המשיב, כי הסיכויים שערעורם של המבקשים יתקבל על-ידי בית משפט זה הינם " קלושים ביותר, שלא לומר, אפסיים ". זאת שכן, פסק

דינו של בית משפט קמא מנומק היטב ומבוסס על

קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות, בהם ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב.

דיון והכרעה

11 .

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב וצרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב להידחות.

12 .

נקבע, לא אחת, בבית משפט זה כי לבעל דין, אשר זכה במשפטו, מוקנית הזכות להנות מתוצאות פסק הדין, בסמוך למועד בו ניתן, ומבלי שייאלץ להמתין להכרעה בערעור, שהגיש הצד שכנגד על פסק הדין. מקורה של הלכה זו הוא בתקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 (ראו: ע"א 3140/15 ישיר אי.דיי.איי חברה לביטוח בע"מ נ' מאור משה לב ואח' ( 08/06/2015);

ע"א 6042/14 נעימה נ' מדינת ישראל (17.12.2014); ע"א 2947/14

מאור השרון יזמות (א.מ) בע"מ נ' ראדי

(5.6.2014)). )). יחד עם זאת, רשאי בית המשפט לחרוג מהכלל האמור, ולעכב ביצועו של פסק דין, בעקבות הגשת ערעור עליו, אם הוכיח מבקש הסעד, שני תנאים אלו: כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ובסופו של יום ערעורו יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ( ע"א 3223/15 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' בועז מוספי (10.6.2015); ע"א 8786/13

ביאלוסטוצקי נ' עו"ד בן ארצי

(11.2.2014); ע"א 8898/13

אהרון נ' עובדיה

(20.1.2014)).

13.

שני התנאים האמורים הינם מצטברים, ויחסי הגומלין ביניהם הוגדרו בפסיקה כ" מקבילית הכוחות ". היינו, ככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך ( ע"א 8293/13 נעמן נ' מדינת ישראל -מינהל מקרקעי ישראל (18.2.2014); ע"א 8450/13 שטייסל נ' הכונס הרשמ י (12.1.2014); ע"א 2727/13 מכבי שירותי בריאות נ' ישראלי

(4.6.2013) ). עוד יש להדגיש, כי ההלכה הפסוקה העניקה למאזן הנוחות את משקל הבכורה, מבין שני התנאים, אשר על המבקש לעמוד בהם במסגרת בקשתו לעיכוב הביצוע (ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015); ע"א 6472/14

ביבאר נ' ביסאן (25.12.2014); ע"א 8293/13

נעמן נ' מדינת ישראל -מינהל מקרקעי ישראל

(18.2.2014 )).

14.

באשר לדרישת מאזן הנוחות, השתרש במקומותינו הכלל, לפיו אין מעכבים את ביצועו של פסק דין, המשית על המבקש חיוב כספי, כבענייננו, מן הטעם כי הנזק שייגרם לו כתוצאה מביצוע פסק הדין שניתן נגדו, איננו בלתי הפיך ( ע"א 3062/14

חן נ' אוזן (30.7.2014); ע"א 249/14

איסמעילזאדה נ' עו"ד קישוני ( 9.4.2014) ).

בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה, אם הוכיח המבקש, באמצעות תשתית ראייתית איתנה, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו, היה ויתקבל ערעורו של המבקש (ע"א 6961/14

עיריית חיפה נ' ורדיה סנטר מרכזי מסחר בע"מ

(19.11.2014);

ע"א 7145/14

פרייס נ' בנק אוצר החייל בע"מ (12.11.2014)).

יש לציין בנוסף, כי האפשרות שייגרם למבקש הסעד נזק בלתי הפיך, כתוצאה מדחיית בקשתו, נבחנת גם לאור שיעורו של החיוב שהוטל עליו במסגרת פסק הדין, מושא בקשתו (ע"א 7091/14

שירותי בריאות "כללית" נ' פלונית

(10.12.2014);

ע"א 2491/14 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן (14.5.2014)).

15.

ומן הכלל אל הפרט. אפתח בנושא מאזן הנוחות, ואומר, כי לא השתכנעתי כי זה נוטה, באופן מובהק, לטובת המבקשים, עד כדי עיכוב תשלום סכום הפיצוי. דומה, כי המבקשים לא עמדו בנטל להציג תשתית ראייתית הולמת לתמיכה בטענתם, כי ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, ובסופו של יום, יתקבל ערעורם, ייגרם להם נזק בלתי הפיך.

אין די, לטעמי, בעובדה כי למשיב ולרעייתו אין דירת מגורים בבעלותם כדי להשליך על יכולתם הכלכלית להשיב למבקשים את סכום הפיצוי, ככל שבסופו של דבר, יתקבל הערעור. מה גם, שעל-פי שיטתם של המבקשים, המשיב ורעייתו משתכרים בכ-17,000 ₪ לחודש – דבר המעיד, דווקא, על יציבותם הכלכלית. לנוכח האמור לעיל, מסקנתי היא, כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים.

16.

מאחר שמאזן הנוחות מורה על דחיית הבקשה, איני מוצא מקום לחוות את דעתי בקשר לסיכויי הערעור, שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית משפט קמא.

17.

בנסיבות אלה, אינני סבור כי יש טעם ראוי להידרש ל" בקשה דחופה למתן זכות תשובה למבקשים ", שהונחה לפניי הבוקר.

18.

סיכומו של דבר – דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים,

במסגרת בקשה זו, בסכום של 1,500 ₪.