ע"א 7419/01 ההתאחדות לכדורגל בישראל - הרשות לבקרה תקציבית נ. ד.ע. דירות

בפניי שתי בקשות . האחת , לקביעת דיון דחוף בערעור שבכותרת . השנייה , לצירוף משיבים לערעור . אפתח בבקשה להקדמת הדיון בערעור .

הבקשה להקדמת הדיון

1.עניינו של הערעור שבכותרת בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה , אשר מחק בקשת פירוק שהגישה המערערת כנגד המשיבה . על פי טענות המערערת , עילתה של בקשת הפירוק באי תשלום חוב של המשיבה למערערת , חוב שהובטח הן בהתחייבות בלתי חוזרת של המשיבה והן בשיק לפירעון , אשר המועד לגביו חלף , ואשר לא כובד בידי המשיבה .

2.נכון הוא , כי הליכים של פירוק , מעצם טיבם , עשויים להיות טעונים בירור דחוף . במצבים של חדלות פירעון עשויה להיות חשיבות רבה לשמיעתם הדחופה של הליכים כאלה , על מנת להקטין את הסיכון להחמרה במצבה של החברה , ולביצוען של פעולות , אשר עלולות לפגוע באינטרס הנושים וביכולתם לגבות את חובם .

עם זאת , שאלת דחיפותו של הדיון נגזרת מנסיבותיו של העניין המסויים . פקודת החברות מכירה בעילת פירוק בשל חדלות פירעון , גם במצב שבו דרישה של נושה לתשלום לא כובדה תוך פרק זמן של שלושה שבועות ( סעיפים

257(4)

ו - 258(1) לפקודת החברות [ נוסח חדש ] התשמ " ג -1983).

זו גם העילה אשר שימשה בסיס לבקשת הפירוק נשוא הערעור שבכותרת . המדובר בעילה החובקת , מעצם הגדרתה , קשת רחבה של מצבים . מעצם הגדרתה , היא עשויה להתייחס גם לחברה אשר אינה מצויה על סף קריסה בשל אי יכולת לשלם את חובותיה , ואף אינה קרובה למצב כזה . בשל כך , הקביעה אם קיימת בהילות בקיומו של דיון משפטי במקרה המסויים אינה נגזרת רק מכך שהמדובר בעניין של פירוק , המעוגן בעילה של חדלות פירעון . הבהילות מושפעת גם מנתוניו המסויימים של המקרה הבא לדיון .

3.כיצד באים הדברים לידי ביטוי במקרה שבפניי ? המערערת טוענת , כי הבהילות בבירור הערעור נדרשת על מנת למנוע נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לה כנושה של החברה . ברם , הטענות לעניין זה נעדרות אישוש עובדתי מספיק . לא הוברר מן הבקשה על מה נסמכת הטענה בדבר נזק בלתי הפיך , כביכול , הצפוי למערערת אם לא ייקבע ההליך לדיון לאלתר , ועל מה נסמכת הטענה , כי בנסיבות העניין מירוץ הזמן קריטי בכל הנוגע למימוש זכותם של הנושים לפרעון חובותיהם . בתוך כך , אין גם כל טענה להברחת נכסים מן החברה , או לחשש ממשי להברחה כזו . אמנם , המדובר באי כיבודו של שיק על סכום נכבד , של 10 מליון ₪ . ברם , בהעדר פרטים ברורים אודות מצבה הכולל של החברה , היקף נכסיה , חובותיה ותזרים מזומניה , איני יכול לקבוע כי בעובדה זו , כשלעצמה , יש כדי ליצור את הדחיפות והבהילות אשר המערערת מבקשת לשוות לערעור שבכותרת . לא למותר לציין בהקשר זה , כי גם אם בסופו של דבר יתקבל הערעור , ויינתן צו פירוק כמבוקש , יאצול צו כזה לאחור ויביא לבטלות פעולות שבוצעו לאחר תחילת הפירוק ( היינו , לאחר מועד הגשת הבקשה שנמחקה ) ( ראו סעיף 268 לפקודת החברות ).

4.בחומר ישנן טענות אחדות , מעבר לאי כיבוד השיק האמור , המבקשות לבסס את בהילות בירורו של ההליך . גם באלה לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה שבפניי .

( א ) נטען , כי בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בקשה לפירוק נגד קבוצת זאבי , אשר החברה המשיבה משתייכת אליה . ברם , בלא פרטים ממשייים אודות ההליך האמור , והשלכותיו על החברה המשיבה , לא מצאתי בנתון זה כשלעצמו עילה להעתר לבקשה שבפניי .

( ב ) בהקשר זה אף הובא גזיר עיתון , הבא ללמד על כך שננקטו צעדים למימוש ערבות בסך 150 מליון דולר שניתנה לצורך הבטחת הלוואה שנטל הבעלים של " קבוצת זאבי ". גם נתון זה , כשלעצמו , ובהעדר כל נתונים אודות קבוצת זאבי , נכסיה וחובותיה , אינו מצביע על הבהילות הנטענת בבירור הערעור שבכותרת .

( ג ) נטען , כי נציגי שני בנקים שהם נושים של המשיבה התייצבו לדיון בין הצדדים , וגם בכך יש כדי ללמד על דחיפות בירורו של הערעור . נכון גם , כי מטיעוני הבנקים עולה כי למשיבה חובות בהיקף של עשרות מליוני שקלים לבנקים האמורים . גם כאן , איני סבור כי בעצם עובדה זו , בהעדר נתונים ברורים , יש כדי להצביע על בהילות , כפי שהמערערת מבקשת לשוות להליך .

( ד ) לכל אלה יש להוסיף , כי צודקת המשיבה בטענתה , כי הבקשה לקיום דיון דחוף הוגשה בשיהוי של חודשיים מאז הגשת הערעור שבכותרת . לא מצאתי בתשובת המערערת לתגובת המשיבים הסבר ברור לשיהוי זה . גם בכך יש כדי להחליש את עוצמת הטענות של המערערת בדבר הצורך בהקדמת הדיון בערעור שבכותרת , כדי כך שהדיון יתקיים בימים הקרובים .

( ה ) ועוד . מתברר , כי המערערת שבה ופנתה לבית המשפט המחוזי בבקשת פירוק חדשה , בטענה כי מילאה אחר כל היסודות אשר הביאו למחיקת הבקשה המקורית לפירוק , נשוא הערעור שבכותרת . בקשה זו תלויה ועומדת עתה בפני בית המשפט המחוזי . התפתחות זו מחלישה עוד יותר את הצורך בקביעתו של דיון דחוף כמבוקש בערעור שבכותרת .

אמנם , צודקת המערערת בטענתה , כי גם אם בקשה חדשה זו תתקבל , הרי שמועד הגשתה של בקשה מאוחרת זו הוא שישמש נקודת מוצא לבחינת תוקפן של פעולות שונות בהתאם להוראות הדין העוסקות בכך ( ראו סעיף 355 ואילך לפקודת החברות ). ברם , לא הוברר מטיעוני המערערת כיצד יש בפער הזמנים בין הגשת הבקשה המקורית לבין הגשת הבקשה החדשה לפירוק , כדי לפגוע בה כנושה של החברה המשיבה , באופן המצדיק דיון בהול בערעור שבכותרת .

סופו של עניין זה , לא מצאתי בנסיבות העניין יסוד מספיק לקיומו של דיון דחוף , בימים הקרובים , כמבוקש . עם זאת , נוכח מהותו של העניין , ונוכח היקפם של הסכומים הנדונים , ונוכח עמדת המשיבה , אשר השאירה את הבקשה לשיקול דעתי , החלטתי להורות על קביעת הדיון בערעור שבכותרת בתוך 3 חודשים מיום החלטה זו . הדיון יתקיים ביום 13.2.02,

שעה

11:30.

בנסיבות העניין , איני עושה צו להוצאות בבקשה זו .

צירוף צדדים להליך

5.בפניי גם בקשה מאת בנק המזרחי המאוחד בע " מ ובנק מרכנתיל דיסקונט בע " מ , להצטרף לערעור שבכותרת כמשיבים . מן הבקשה האמורה עולה , כי שני הבנקים הם נושים של החברה המשיבה . עוד עולה מן הבקשה , כי בא כוחם של שני בנקים אלה התייצב לדיון שנערך בבקשה למחיקת הבקשה לפירוק בבית משפט קמא , ואף העלה את טענותיו . מן הפרוטוקול בבית משפט קמא לא עולה התנגדות כלשהי להשמעת הטענות כאמור . עם זאת , לא צורפו הבנקים באופן פורמלי להליך בבית משפט קמא , והדברים אף עולים מהבחנה שמתח בית משפט קמא , בעת הדיון ביום 13.9.01, בין המשיבים לבין בא כוחם של שני הבנקים . בהליך , גם לא הועלתה בקשה פורמלית לצירוף הבנקים כבעלי דין , אף שלבא כוחם ניתן בו פתחון פה . במצב זה , איני סבור כי ניתן לקבוע שהבנקים היו בעלי דין בהליך שבבית משפט קמא .

6.נראה לי , כי יש להעתר לבקשה . בעבר , עשה בית משפט זה שימוש בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ " ד -1984, על מנת להתיר את צירופם של נושים לערעור על החלטה שנתקבלה במסגרת הליכי פירוק חברה . בבש " א

170/87

SAN BERNARD נ' רויאל חברה למימון בע"מ, דינים עליון ו 369, נקבע כי מפקודת החברות והתקנות שלפיה עולה כי על בית המשפט לנהוג בפתיחות כלפי נושי החברה , וכי " בשל המהות המיוחדת של הליכי הפירוק , ... ניתן לומר שבאין סיבה מיוחדת לא ימנע בית המשפט מנושה להצטרף כצד על מנת שיאופשר לו להביע את עמדתו בענין שעומד לדיון בפני בית המשפט " ( דברי כב ' השופט א ' וינוגרד ).

7.לא מצאתי כל טעם כזה בתגובת המערערת . עיקר הטענות שבתגובה נוגעות לעיצומם של הדברים , ומובן כי לא לי להחליט בכך . הועלתה טענה , כי הבנקים המבקשים הם נושים מובטחים , אשר המשקל שיינתן לעמדתם קטן מקום בו הבקשה לפירוק הוגשה מטעם נושים בלתי מובטחים ( צ ' כהן , פירוק חברות, תש " ס -2000, בעמוד

178).

ברם , מעיון בפרוטוקול בית משפט קמא עולה כי אין לבנקים המבקשים בטוחות המכסות את מלוא החוב להם , ודי בכך כדי לשמוט את הבסיס מתחת לטענה האמורה . לכך מתווספת העובדה , שהמערערת לא מיחתה על התייצבות הבנקים לדיון בבית משפט קמא , ועל מתן זכות טיעון להם באותה מסגרת . איזה טעם ענייני יש , אפוא , למנוע מן הבנקים להשמיע את עמדתם גם בהליך שבכותרת , בו מתברר ערעור על החלטת בית משפט קמא ?

עוד אוסיף כי נוכח השלב הדיוני המוקדם בו הועלתה הבקשה לצירוף , אין בהעתרות לה כדי להכביד , להשהות או לסבך את הדיון בבית משפט זה . במצב זה , אני סבור כי המאזנים נוטות בבירור לטובת צירוף שני הבנקים לערעור שבכותרת , כמשיבים

2

ו -3, וכך אני מורה . המערערת תישא בהוצאות שני הבנקים בבקשה זו

לצירוף צדדים , לרבות שכר טירחה , בסך 1,500 ₪ , בצירוף מע " מ וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל .