פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנ"א
743/01
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
העותרת
:
רשות
הנמלים והרכבות
נגד
המשיב
ה :
צים חברת השיט הישראלית בע"מ
עתירה לדי
ון נוסף בפסק דינו של בית המשפט
העליון
בע"א 4530/91 מיום 10.10.2000 שניתן
על
ידי כבוד המשנה לנשיא, השופט ש' לוין,
והשופטים:
ת' אור, א' מצא, מ' חשין, י' זמיר
בשם
העותרת: עו"ד פ' ג' נשיץ; עו"ד ג'
ברמן
בשם
המשיבה: עו"ד נ' קורי; עו"ד א' קיסרי
החלטה
לפני עתירה לקיום דין נוסף.
1.ביום 10.10.200 דחה בית משפט זה, פה אחד ובהרכב בן חמישה שופטים (המשנה לנשיא ש' לוין, השופטים ת' אור, א' מצא, מ' חשין וי' זמיר), את ערעורה של העותרת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 1195/86, מיום 1.9.91. בפסק הדין, שנכתב על ידי השופט י' זמיר, נקבע כי פקודת הנזיקין הנגרמים על ידי ספינות בניווט, 1939, איננה מטילה אחריות מוחלטת על בעלי אוניה או על רב החובל בגין נזקים שנגרמו על ידי אוניה במהלך ניווטה (כפי שנקבע בע"א 542/73 אניות משא "אל ים" בע"מ נ' רשות הנמלים
פ"ד ל(1) 173) אלא אחריות שילוחית בלבד:
"הנה כי כן, לסיכום, פקודת הניתוב, לפי הכוונה המקורית שלה בשעתו ולפי המשמעות הנכונה שלה כיום, אינה מטילה על הבעלים ועל רב-החובל של אניה אחריות מוחלטת, כפי שנפסק לפני שנים רבות במשפט אל ים , אלא רק אחריות שילוחית, ואחת היא אם, כלשון הפקודה, הנזק נגרם "על ידי הספינה או על ידי משגה בנהיגת הספינה". זו ההלכה מכאן ולהבא. (עמ' 32 לפסק הדין).
2.בעקבות פסק דין זה הוגשה העתירה דנן. לאחר שעיינתי בחומר המצוי לפי נחה דעתי כי דין העתירה להידחות. אכן, לא די בכך כי פסק הדין מושא הבקשה מחדש הלכה או עומד בסתירה להלכה קודמת של בית משפט זה. יש צורך ב"הצדקה עניינית לשוב ולהביא את העניין לדיון נוסף" (ראו: דנ"א 2485/95 אפרופים שיכון וייזום נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). נסיבות הענין והסוגיות המשפטיות המתעוררות בפסק הדין, כמו גם העובדה כי פסק הדין ניתן בהרכב מורחב (ראו: בש"א 1481/96 רות נחמני נ' דניאל נחמני ואח' פ"ד מט(5) 598, 607; דנג"ץ 3865/97 יונה יהב ואח' נ' עדנה ארבל ואח' (לא פורסם)), אינן מצדיקות קיום דיון נוסף.
העתירה, אפוא, נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט באב התשס"א
(8.8.2001).
ה
נ ש י א