ע"א 7438/06 רבקה יפת(סטולוביץ) נ. דליה סגל

לפני בקשה להמרת ערובה.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר קיבל את תביעת המשיבים 1-4 (להלן: המשיבים)

לביטול הסכם מכר מקרקעין שנחתם בינם לבין המערערת ובעלה לשעבר והורה על ביצוע השבה. לטענת המערערת, בשים לב לכך שלפי פסק דינו של בית משפט קמא חויבו המשיבים להשיב לה סך של 100,000 ₪ לפחות, ניתן להסתפק בהודעת קיזוז מטעמה לפיה המשיבים יוכלו לגבות את סכום הוצאות – אם ייפסקו כאלה – מהכספים אותם הם חבים לה. המשיבים והמשיב 6 מתנגדים לבקשה. המשיב 5 מסכים לה.

2.לא מצאתי ממש בטענת ב"כ המשיבים לפיה אין לקבל את הבקשה מהטעם שהמערערת טוענת במסגרת הודעת הערעור כי בית המשפט קמא לא יכול היה לקבוע את הסכום שעל המשיבים להשיב לה. ברי כי טענה זו מופנית כנגד גובה סכום ההשבה שנפסק ואין להסיק ממנה שלטענת המערערת לא מגיעים לה סכומים כלשהם מהמשיבים. מחלוקת בנוגע לגובה הסכום שעל המערערת לקבל מהמשיבים אינה מונעת היעתרות לבקשה להמרת ערבון בהודעת קיזוז. חרף האמור, דין הבקשה להמרת ערובה להידחות מטעמים אחרים. להודעת המערערת מיום 23.10.06 צורפה החלטת בית משפט קמא בבקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית המשפט קמא נעתר לבקשה וקבע שיש בדמי ההשבה די כדי להבטיח את הוצאות המשיבים ונזקיהם הישירים בשל העיכוב וכי אין צורך בהפקדת ערובה נוספת. לפי החלטת בית המשפט קמא, דמי ההשבה משמשים אפוא כערובה להטבת נזקי המשיבים, אם ייגרמו כאלה, כתוצאה מעיכוב ביצועו של פסק הדין. בהעדר נתונים בהחלטת בית משפט קמא באשר לגובה סכום הערובה הנדרשת להבטחת נזקי המשיבים, יש להניח כי כל הסכום משמש כבטוחה לצורך זה. במצב דברים זה, לא ניתן להשתמש באותם כספים על מנת להבטיח את הוצאות המשיבים בהליך שבכותרת. כמו כן, בהתחשב בכך שחיוב ההשבה הוטל רק על המשיבים, צודק ב"כ המשיב 6 כי מכל מקום אין בהודעת קיזוז כדי לפטור את המערערת מלהפקיד ערבון להבטיח את הוצאותיו בערעור, אם ייפסקו כאלה. בשולי הדברים אוסיף כי בתצהירה טענה המערערת כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה להפקיד ערבון. יצוין, כי לצורך בקשה להמרת ערובה בהודעת קיזוז, לא נדרשת הוכחה בדבר דלות כלכלית שכן הבקשה אינה מתבססת על מצבו הכלכלי הנטען של המבקש אלא על כך שמדובר בערבון אשר הינו שווה ערך, מבחינת זמינותו בטיחותו וודאיותו, להפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית. אולם, ככול שתצהירה של המערערת מהווה בקשה לפטור מהפקדת ערבון המבוססת על מצבה הכלכלי, לא הוצגה על ידה תשתית עובדתית המצדיקה היעתרות לבקשה. בתצהיר לא הובהרו הכנסותיה והוצאותיה של המערערת, לא הובהרה אפשרותה להסתייע בקרוביה לצורך הפקדת סכום הערבון וכן לא צורפה לבקשה ולו בדל אסמכתא אשר יש בה כדי לשפוך אור על מצבה הכלכלי הנטען. בנסיבות אלה, אין מקום להיעתר לבקשה לפטור מערבון בשל מצבה הכלכלי הנטען של המערערת.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המערערת תפקיד ערבון תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – ירשם הערעור לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.