פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7445/01
בפני: כבוד
המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד
השופט א' ריבלין
כבוד
השופט א' גרוניס
המערערת: מחצבות
מוריה בע"מ (בכינוס נכסים)
נ
ג ד
המשיבים: 1.
אבן צור דוד
2.
שושני שרית
3.
כונס הנכסים הרשמי
ערעור
על פסק דין בית המשפט המחוזי
בת"א-יפו
מיום 4.7.01 פש"ר 165/96
שניתן
על ידי כבוד השופטת ו' אלשייך
תאריך הישיבה: ט"ז
בכסלו תשס"ג (21.11.02)
בשם המערערת: עו"ד
יוסף מולאור
בשם המשיבים 2-1: עו"ד
אורי שרם
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.עו"ד יוסף מולאור משמש ככונס נכסים לנכסי החברה מחצבות מוריה בע"מ מאז נתמנה לתפקיד בשנת 1996. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע, כי יש לשלם למשיבים 1 ו-2 (להלן – המשיבים) סכום של כ-20,000 ש"ח מקופת הכינוס כחוב שהגיע להם בדין קדימה. בנוסף חייב בית המשפט את כונס הנכסים לשלם באופן אישי סך של 20,000 ש"ח כהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. מכאן הערעור שבפנינו.
2.הכונס לא עמד על דרישתו להחזר הכספים ששולמו למשיבים בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הוא עשה כן לאור הערותינו ומאחר שקיימת כנראה בעייה של גבייה, והכל מבלי שהודה בזכותם של המשיבים לקבל את הסכום הנזכר.
3.אשר לפן אחר שבפסק הדין; בפסק הדין נכתבו הערות בקורתיות לגבי התנהלותו והתנהגותו של עורך דין מולאור. נראה לנו שבעניין זה החמיר בית משפט קמא יתר על המידה עם עורך דין מולאור. כך למשל, הובעה ביקורת על עורך דין מולאור על כך שלא הגיש דוחות לבית המשפט שעל הכינוס בתקופה שמאז מינויו. הסתבר, כי בפועל הוגשו דוחות במהלך השנים. אין צורך למנות נקודות נוספות שאף לגביהן לא היה צידוק לביקורת על עורך דין מולאור.
4.נראה לנו, על כן, כי לא הייתה הצדקה בנסיבות העניין לחייב את עורך דין מולאור לשאת באופן אישי בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. אי לכך, הערעור מתקבל במובן זה שהחיוב בהוצאות שהושת על עורך דין מולאור – מבוטל.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ז בכסלו תשס"ג
(21.11.02).
המשנה לנשיא ש ו
פ ט ש ו פ ט