ע"א 7459-23 ע"א 7459-23

1.בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ), מיום 19.6.2023, בפר"ק 41637-01-19, בגדרו נקבעה יתרת התמורה שעל המשיבה 1, הרדור החדשה 2019 בע"מ (להלן: הרדור החדשה), לשלם לקופת הפירוק של חברת הרדור עיצוב עילי וטכנולוגיות בע"מ (להלן: חברת הרדור הישנה), על מנת להביא לסיום הליך המכר.

רקע עובדתי והליכים קודמים

2.חברת הרדור הישנה עסקה בייצור והרכבת ארונות הזזה, הכוללים טכנולוגיות פרזול יחודיות, המוגנים חלקם בפטנט. ביום 17.1.2019 ניתן צו פירוק זמני נגד החברה, והמבקש – עו"ד יצחק יונגר, מונה למפרקה הזמני, והפך, עם מתן צו הפירוק, למנהל מיוחד ולאחר מכן למפרק החברה (להלן: המפרק).

3.במסגרת תפקידו, פרסם המפרק הזמנה להציע הצעות לרכישות פעילות ונכסי חברת הרדור הישנה. ביום 20.2.2019, הצעת המשיבה 1, אשר הפכה, לימים, לחברת הרדור החדשה, התקבלה ואושרה בבית המשפט המחוזי. הסכם המכר כלל את התנאים העיקריים הבאים: סכום התמורה יעמוד על שיעור של 25% מהכרעות המפרק בתביעות החוב נגד החברה, עד לסך של 8.68 מיליון ₪ (כולל מע"מ); התמורה תשולם בתשלומים חודשיים בסך של 200,000 ₪; הציוד יועבר להרדור החדשה, אך ישועבד לטובת המפרק, ויינתנו צווי איסור דיספוזיציה שיעמדו בתוקפם עד לתשלום מלוא התמורה; כמו כן, עד לתשלום מלוא התמורה, המוניטין והקניין הרוחני ישארו בבעלות חברת הרדור הישנה, ולהרדור החדשה תינתן זכות שימוש בהם. בהמשך, עם הכרעת המפרק בכל תביעות החוב של החברה, ולאחר ישוב המחלוקת לגבי תשלום המע"מ, נקבע, בהסכמת הרדור החדשה, כי סכום המכר יעמוד על סך של 5,608,543 ₪.

4.קיום הסכם המכר לא עבר על מי מנוחות. מספר פעמים אושר, לבקשת הרדור החדשה, שינוי בפריסת התשלומים; וכמו כן, החל מחודש יוני 2022, ועד למתן פסק הדין, חדלה הרוכשת מלשלם את התשלומים החודשיים לקופת הפירוק.

5.ביום 21.6.2022 הגישה הרדור החדשה בקשה, מספרה 81, לבית המשפט המחוזי, במסגרתה קבלה על סכום יתרת התמורה; בהמשך, הגישה בקשה נוספת, מספרה 88, בה טענה כי לא רק שאינה חייבת דבר, אלא שקופת הפירוק חבה לה סך של 702,000 ₪. המפרק, מצדו, התנגד לבקשות, ואף הגיש מטעמו בקשה, מספרה 84, לחלט את הערבויות הבנקאיות שהרדור החדשה הפקידה בידו, ולפעול למכירת נכסי חברת הרדור הישנה ופעילותה.

6.לאחר שמשא-ומתן בסיועו של המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונס הרשמי) לא צלח, ניתן ביום 19.6.2022 בבית המשפט המחוזי פסק דין, ועל-פיו נדחו בקשות 81 ו-88 של הרדור החדשה, ונקבע, בהתייחס לבקשה 84 של המפרק, כי ככל שלא תשולם התמורה על-ידי הרדור החדשה במועד, יהא המפרק רשאי לחלט את הערבות הבנקאית ולפרסם הזמנה להציע הצעות למכירת פעילות החברה ונכסיה.

ביחס ליתרת התמורה, בהתחשב בנתונים שהונחו לפניו, קבע בית משפט המחוזי כי: "הרוכשת שילמה עד כה סך של 4,504,311 ₪ כולל מע"מ. לפיכך, היתרה, נכון להיום, עומדת על סך של 1,104,232 ₪". המפרק סבור שסכום זה מקורו בשגגה, וחלף זאת צריך היה בית משפט המחוזי לקבוע כי הסכום ששולם לקופת הפירוק הוא 3,807,315 ₪; ויתרת התמורה, נכון למועד מתן פסק הדין, היא 1,801,228 ₪.

7.ביום 6.8.2023, הגיש המפרק לבית המשפט המחוזי בקשה לחתימה על פסיקתא. בבקשתו, פירט המפרק את הסכומים הנכונים, לשיטתו, הדרושים על מנת להביא לקיום מלא של פסק הדין. דא עקא, שפסיקתא לא נועדה לעריכת 'מקצה שיפורים' בפסק דין. על כן, בדין הורה בית המשפט המחוזי ביום 4.9.2023, כי: "ככל שהסכומים בפסק הדין אינם נכונים על המפרק לפעול בדרכים המוקנות לו בדין לתיקון פסק הדין".

לאחר החלטה זו, הגישה הרדור החדשה בקשה למתן פסיקתא מטעמה, ובה נכתב כי: "השלימה את תשלום יתרת התמורה בסך של 1,104,232 ₪ על פי פסק הדין מיום 19.6.2023". הסכומים שנקבה הרדור החדשה בבקשה אכן תואמים לסכומים הנקובים בפסק הדין, אכן שולמו למשיבה, ועל כך אין חולק. ביום 10.10.2023 נתן בית המשפט המחוזי החלטה בבקשה: "לתגובת המפרק תוך 7 ימים מהיום". ואולם, המפרק, חלף הגשת תגובה בהתאם להחלטה זו, הגיש ערעור לבית משפט זה, ועימו בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה שלפנַי.

דיון והכרעה

8.המפרק מבקש לעכב את ביצוע פסק הדין, על מנת שלא יבוצעו הפעולות הכרוכות בהשלמת תשלום יתרת התמורה על-ידי הרדור החדשה – בעיקרן, הסרת השעבוד והעברת הבעלות על הפטנטים להרדור החדשה – וזאת, לשיטתו, עקב טעות שנפלה בפסק הדין ביחס לסכום יתרת התמורה. המפרק מציין כי הבקשה, כמו גם הערעור גופו, נוגעים לשאלה עובדתית מצומצמת, והיא מה הסכום ששולם לקופת הפירוק עובר למתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ומכאן, מה יתרת התמורה שעל הרדור החדשה לשלם בטרם העברת הבעלות הסופית.

9.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבלה, על מנת ליתן למפרק שהות למצות את טענותיו לפני בית המשפט המחוזי, כפי שאפרט.

מתגובות הצדדים לבקשה שלפנַי, ובפרט מתגובת הכונס הרשמי, עולה – מבלי לטעת מסמרות כמובן – כי יש יסוד מסוים לטענה לפיה הסכום שננקב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, הוא שגוי. מסקנה אפשרית זו מתבססת, בין השאר, על סתירה בין המסמכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי על ידי חברת הרדור החדשה והכונס הרשמי. כך, למרות שפרק הזמן הרלוונטי שתואר במסמכים זהה, בכל אחד מהם צוין סכום שונה ששילמה חברת הרדור הדשה לקופת הפירוק. יתכן שמקור הטעות בשגגה שיצאה תחת ידי המפרק עצמו, בכרטסת (שנראה כי היתה שגויה), שהעביר לכונס הרשמי בדבר חישוב הסכומים ששולמו לקופת הנשייה בניהולו, עליה התבסס המפרק בתגובתו לבית המשפט המחוזי.

אסביר. בבקשה 84, שהגישה הרדור החדשה, לבית המשפט המחוזי, ביום 21.6.2022, ציינה, כי "מתוך סכום זה שילמה הרוכשת עד היום כ-3,339,000 ₪ (מעוגל לאלף הקרוב) לפני מע"מ". לעומת זאת, בתגובת הכונס הרשמי לבקשה זו, שהוגשה לבית המשפט המחוזי צוין, כי "הסכום אשר שולם לקופת הפירוק בהתאם לכרטסת הנהלת חשבונות אשר הועברה על ידי המפרק לכנ"ר הינו בסך של 4,504,311 ₪ כולל מע"מ". פסק דינו של בית המשפט המחוזי אימץ נתון זה, לפיו הרדור החדשה שילמה במועד הרלוונטי תשלומים בסך של 4,504,311 ₪ כולל מע"מ. כעת, טוען המפרק, כי מדובר בסכום שגוי, והסכום המדויק הוא דווקא הסכום שאותו ציינה הרדור החדשה עצמה בבקשתה.

10.טעויות אנוש חשבונאיות עשויות לקרות, אך מוטב היה למפרק להצביע על הטעות סמוך ככל הניתן למועד הגשת תגובת הכונס הרשמי, כך היה מתאפשר לבית המשפט המחוזי להידרש למחלוקת בזמן אמת; לחילופין, לאחר שהנתון השגוי כבר הובא לפני בית המשפט המחוזי, ועל בסיסה נכתב פסק הדין, מוטב היה לילך בדרך המלך, עליה מצביע הכונס הרשמי בתגובתו, והיא הגשת בקשה לתיקון פסק הדין מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) – סמוך ככל האפשר למועד פרסומו, ולכל המאוחר בטרם יחלפו 21 ימים ממועד פרסומו.

11.כמתואר, חלף הגשת בקשה לתיקון פסק הדין כאמור, הגיש המפרק בקשה למתן פסיקתא, וזו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, מכיוון שהסכומים הנקובים בה לא תאמו את האמור בפסק הדין, ובדין עשה כן.

12.בנסיבות אלו, סבורני כי האכסניה המתאימה להעלאת טענות בדבר טעות בחישוב – כגון הטענות שהועלו על ידי המפרק בבקשה לעיכוב ביצוע, כמו גם בערעור גופו – היא הערכאה הדיונית, כלל החומר לפניה, והיא נהנית מעדיפות בבחינתן של מחלוקות עובדתיות מעין זו שלפנינו; לאור זאת, מקובלת עלי הצעתו של הכונס הרשמי, לפיה תינתן למפרק שהות למצות את הכלים הדיוניים העומדים לרשותו, קרי – לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון פסק הדין מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, בשילוב עם תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, על מנת שידון ויכריע בה כחכמתו. כאמור, אפשרות זו נרמזה גם בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 4.9.2023. למותר לציין, כי אינני מביע עמדה בנוגע לבקשה עצמה ולסיכוייה.

13.אזכיר, כי בהתאם לסעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט, יכול בית המשפט המחוזי לתקן את פסק הדין בכל עת, בכפוף להסכמת הצדדים. אמנם, הרושם הוא כי עד כה, הצדדים לא נטו חסד זה לזה, אך אביע תקווה כי הדבר ישתנה וניתן יהא להביא לפתרון המחלוקת בהסכמה.

14.בהקשר זה אציין, כי הרדור החדשה לא 'טמנה ידה בצלחת', ולא סייעה אף היא לצמצום גדר המחלוקת, בסירובה לסייע בפתרון המחלוקת העובדתית-חשבונאית. כך, לאחר מתן פסק הדין, ובטרם הגשת הבקשה לחתימה על פסיקתא על ידי המפרק, שלח המפרק לבא-כוחה של הרדור החדשה, באמצעות הדואר האלקטרוני, כרטסת הנהלת-חשבונות ובה סכומי התמורה ששולמו לקופת הפירוק, ותחשיב תואם המלמד על הסכומים שנותרו למשיב להשלים לקופת הפירוק. ואולם, בא-כוחה של הרדור החדשה סירב להתייחס לטענת חברו ולערוך בדיקה לגבי הסכומים ששולמו, בטענה כי "פסק הדין 'בולע' ומבטל את כל מה שקדם לו". אביע תקוותי אפוא כי הצדדים, בסיוע הכונס הרשמי, ישכילו בפעם הזאת להגיע להסכמות.

15.אני מורה אפוא על עיכוב ביצוע פסק הדין עד ליום 19.11.2023 ובמקביל, על השהיית הטיפול בערעור, על מנת ליתן למפרק שהות למצות את האפשרות הדיונית העומדת לרשותו, לפני בית המשפט המחוזי; ככל שיבחר המפרק לפנות לבית המשפט המחוזי עד המועד האמור, יעוכב ביצוע פסק הדין עד להכרעת בית המשפט המחוזי בבקשה להארכת המועד לתיקון פסק הדין, וככל שתתקבל – בבקשה לתיקון פסק הדין גופו; ולחילופין, עד להחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לתיקון פסק דין שתוגש בהסכמה.

הודעת עדכון מאת המפרק, ובה יודיע אם הוא עומד על ערעורו, אם לאו, תוגש עד ליום 26.11.2023.