פסק-דין4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7483/15 פלוני נ. מוצרי הכט מתכות בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · נזקי גוף בתאונת עבודה, אחריות מעביד ואשם תורםערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתביעת נזקי גוף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור וערעור שכנגד בתביעת נזקי גוף של עובד שנפגע במכבש במפעל. נקבע כי אין להתערב בשיעור האשם התורם של 10% שנקבע על ידי הערכאה הדיונית. כמו כן לא נמצאה עילה להתערב בפסיקת הפסדי השתכרות, עזרת צד ג' ונזק לא ממוני, והפיצוי נמצא סביר בבחינה כוללת.

העובדות

המערער נפגע במכבש לעיבוד מתכות במפעל של המשיבה בעת שהכניס את ידו השמאלית למכבש, וכתוצאה מכך נקטעו שתי אצבעות ונגרמה פגיעה באצבע נוספת. בית המשפט המחוזי הטיל אחריות על המשיבה בגין הפרת חובה חקוקה ורשלנות, וייחס למערער אשם תורם של 10%. המערער חזר לעבודה תוך חודשים ספורים והשביח את שכרו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בדבר אשם תורם של הנפגע בתאונת עבודה בשיעור של 10%?
  2. 2.האם יש להתערב בפסיקת הפסדי השתכרות לעתיד ובפיצוי בגין עזרת צד ג' ובנזק הלא ממוני?

הלכות

  1. 1

    ככלל, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיעור האשם התורם שנקבע, שהוא עניין להערכתה של הערכאה הדיונית

    ״ככלל, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיעור האשם התורם שנקבע, שהוא עניין להערכתה של הערכאה הדיונית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    רשאי בית המשפט להעריך את הגריעה הפוטנציאלית מהשתכרות הנפגע על דרך הערכה ואומדן, והפיצוי הסביר אינו מצדיק התערבות

    ״רשאי היה בית המשפט להעריך את הגריעה הפוטנציאלית מהשתכרותו של המשיב כפי שהעריך״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    יש לבחון את הסכום שנפסק גם בראש נזק כשלעצמו וגם במבט כולל על השורה התחתונה

    ״הסכום שנפסק למערער הוא סביר, הן בבחינה של כל אחד מראשי הנזק כשלעצמו והן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נזקי גוף
  • תאונת עבודה
  • אשם תורם
  • הפרת חובה חקוקה
  • רשלנות
  • הפסדי השתכרות
  • גריעה מכושר השתכרות
  • עזרת צד ג'
  • נזק לא ממוני
  • ערעור שכנגד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

7483/15

וערעור שכנגד

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט א' שהם

המערערים

1.

פלוני

והמשיבים שכנגד:

2. פלוני

נ ג ד

המשיבים

1.

מוצרי הכט מתכות בע"מ

והמערערים שכנגד:

2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

ערעור וערעור שכנגד על

פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק א 001320-04-12 שניתן ביום

17.09.2015 על ידי כבוד השופט ר' וינוגרד

בשם המערערים והמשיבים שכנגד:

עו"ד גיל בן ארי

בשם המשיבים והמערערים שכנגד:

עו"ד שהם סלומון

פסק-דין

השופט י' עמית :

תביעת נזקי גוף בגין תאונת עבודה.

1.המערער יליד 23.2.1968, נפגע בתאונת עבודה ביום 8.7.2009, בעת שהכניס את ידו השמאלית (הלא דומיננטית) למכבש לעיבוד מתכות במפעל שבבעלותה של המשיבה 1 (להלן: המשיבה ), וכתוצאה מכך נקטעו אצבעות 2 ו-3 בידו ונגרמה פגיעה גם לאצבע 4.

כל אחד מהצדדים הביא מומחים מטעמו בתחום האורתופדי והנפשי. לסופו של יום העמיד בית המשפט את נכות המערער בתחום האורתופדי על 30%, ובתחום הנפשי, לאחר שמינה מומחה מטעמו, על 15%, והעמיד את נכותו הרפואית המשוקללת של המערער על 39%.

בית משפט קמא בחן בהרחבה את אופן התרחשות התאונה, וביכר את גירסתו של המערער, ולסופו של יום הטיל על המשיבה אחריות להתרחשות התאונה, ואשם תורם בשיעור של 10% על המערער.

עוד נספר כי המערער עלה לישראל מרומניה בשלהי שנת 2006, הוא מהנדס מכונות במקצועו, ועבד כמהנדס מכונות גם ברומניה. מספר חודשים לאחר התאונה חזר המערער לעבודה, ותוך זמן קצר החל להשביח את שכרו. בסיס שכרו של המערער עובר לתאונה עמד על כ-8,970 ₪ ברוטו, ונכון למועד מתן פסק הדין עמד שכרו על כמעט כ-20,000 ₪ ברוטו.

2.על בסיס נתונים אלה בית משפט קמא בחן כל אחד ואחד מראשי הנזק ופסק למערער את הסכומים הבאים: נזק לא ממוני – 400,000 ₪; הפסדי שכר בעבר (תקופת אי כושר של עשרה חודשים) – 80,000 ₪; גריעה מכושר השתכרות לעתיד כולל הפסדי פנסיה – 630,000 ₪ (על פי כ-3,200 ₪ הפסד שכר לחודש, בצירוף הפרשה לפנסיה 12%); עזרת צד ג' לעבר ולעתיד – 130,000 ₪. סך הכל – 1,240,000 ₪, ובניכוי אשם תורם של 10% – 1,116,000 ₪. מסכום זה נוכו תגמולי מל"ל בסכום של כ-806,000 ₪, כך שהפיצוי הסופי עמד על 309,345 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4% ובצירוף הוצאות שונות בהן נשא המערער.

על כך נסב הערעור והערעור שכנגד שבפנינו.

3.המערער הלין כמעט על כל רכיב ורכיב בפסק דינו של בית משפט קמא, ואיני רואה לעמוד על כל תו ותג בערעור. עיקר הערעור נסב על טענת המערער כי כושר השתכרותו נפגע בצורה קשה בגין הנכות, וכי היה על בית המשפט להעמיד את בסיס שכרו הפוטנציאלי על 30,000 ₪ במכפלת הנכות הרפואית, ועל כן סכום הפיצוי היה צריך להיות גבוה בהרבה מהסכום שנפסק לזכותו. לצד זאת, הלין המערער בעיקר על כך שיוחס לו אשם תורם בשיעור של 10% ועל מיעוט הפיצוי שנפסק בגין עזרת צד ג'.

4.מנגד טענו המשיבה ומבטחתה בערעור שכנגד, כי לאור מעמדו של המערער במפעל, כמי שעסק במכונות במפעל והכיר את המכבשים לפני ולפנים, היה על בית משפט קמא לפטור את המשיבה מאחריות. לחילופין, נטען כי היה מקום להשית על המערער אשם תורם משמעותי, מה עוד שהמערער ביצע פעולה שלא נתבקש לעשות.

עוד הלינו המערערות שכנגד על כך שנפסקו למערער הפסדי שכר לעבר בגין עשרה חודשים, למרות שכבר כשלושה חודשים לאחר התאונה הוצעה לו עבודה אחרת בתנאי שכר טובים יותר. כן הלינו המערערות שכנגד על גובה הסכום שנפסק למערער בגין כאב וסבל.

5.דין הערעור והערעור שכנגד להידחות.

פסק דינו של בית משפט קמא מפורט ומבוסס כדבעי. בית המשפט מצא להטיל את האחריות לתאונה על המשיבה בגין הפרת חובה חקוקה ורשלנות, לאחר שמצא כי המכונה לא גודרה לבטח. אכן, האשם התורם שהשית בית משפט קמא על המערער הוא על הצד הנמוך, בהתחשב בכך שהמערער לא נתבקש לחלץ את המוצר "שנתקע" במכבש, ובהתחשב בכך שהכיר את המכונה היטב, כולל את הדוושה אשר דריכה עליה יכולה להפעיל את המכבש. עם זאת, ככלל, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיעור האשם התורם שנקבע, שהוא עניין להערכתה של הערכאה הדיונית (ראו, לדוגמה, ע"א 2813/06 קופת חולים לאומית נ' זליג (11.7.2010)).

6.לא מצאנו עילה להתערב גם בראשי הנזק השונים. המערער השביח את שכרו זמן קצר לאחר התאונה, ולא הוכח כי במפעל בו בחר המערער לעבוד (לאחר שדחה הצעות אחרות שהוצעו לו) בסיס השכר גבוה יותר. אך עיקרו של דבר, כי רשאי היה בית המשפט להעריך את הגריעה הפוטנציאלית מהשתכרותו של המשיב כפי שהעריך. בית משפט קמא נימק את הפיצוי שפסק למערער בראש נזק זה בעיקר בגין החשש שמא ביום מן הימים עלול המערער להיפלט לשוק העבודה. זאת, למרות שמנהל המפעל העיד כי בשנים האחרונות פוטרו קרוב ל-50% מהעובדים אך אין כל כוונה לפטר את המערער, מאחר שהמהנדסים במפעל הם "החוזקה שלנו", כלשונו, ומטעם זה אכן לא פוטרו מהנדסים מהמפעל.

בנסיבות אלה, הפיצוי שנפסק למשיב על דרך הערכה ואומדן בראש הנזק של הפסדי השתכרות הוא סביר, ואיננו רואים הצדקה להתערבותנו.

כך גם איננו רואים להתערב בגובה הסכום שנפסק בראש הנזק של עזרת צד ג'.

7.לסיכומו של דבר, הסכום שנפסק למערער הוא סביר, הן בבחינה של כל אחד מראשי הנזק כשלעצמו והן "ב מבט כולל יותר על דרך האומדנה באשר לשורה התחתונה של חשבון זה " (ע"א 1411/11 שירותי בריאות כללית נ' אברמוביץ' (6.5.2013)).

אשר על כן, דין הערעור והערעור שכנגד להידחות, ומשכך, אין צו להוצאות.

ניתן

היום, ז' באייר התשע"ו (15.5.2016).

ש

ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1ככלל, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיעור האשם התורם שנקבע, שהוא עניין להערכתה של הערכאה הדיונית
  2. 2רשאי בית המשפט להעריך את הגריעה הפוטנציאלית מהשתכרות הנפגע על דרך הערכה ואומדן, והפיצוי הסביר אינו מצדיק התערבות
  3. 3יש לבחון את הסכום שנפסק גם בראש נזק כשלעצמו וגם במבט כולל על השורה התחתונה