ע"א 7494/98 מרדכי גבריאלי נ. שרה ליכטנשטיין

המערערים הגישו ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת י' צור). בערעור הם מבקשים כי פסק הדין של בית המשפט קמא יבוטל, וכי תישאר על כנה תכנית שינוי מתאר מקומית פלונית.

משיבה 3 צורפה לערעור כמשיבה פורמלית. המערערים נימקו זאת בעובדה שמשיבה 3 לא ביקשה מבית המשפט קמא כל סעד נגד המערערים, וממילא לא קיבלה כל סעד שכזה, שכן בית המשפט קמא הושיט סעד רק למשיבה 1, שהיתה העותרת בבית המשפט המחוזי.

עתה מבקשת משיבה 3 שלא להיחשב כמשיבה פורמלית, ומציינת כי בבית המשפט המחוזי הופיעה והגישה סיכומי טענות, ויש לה עניין ממשי בתוצאות הערעור, בהיותה אחד מבעלי הקרקע נשוא הערעור.

נראה לי כי יש להעדיף את עמדת משיבה 3 על פני עמדת המערערת. גם מי שלא ביקש ישירות סעד מבית המשפט, יכול להיות בעל עניין בהליך משפטי. משיבה 3 היא מבעלי הקרקע נשוא הערעור, וככזו זכאית להשמיע דברה בפני בית המשפט, גם אם לא ביקשה בעצמה סעד ולא התבקש סעד כנגדה.

זאת ועוד: בעוד שלמשיבה 3, בעלת הקרקע הנדונה בערעור, אינטרס להישמע בבית המשפט, הרי מאידך גיסא, לא ניתן להצביע על אינטרס נגדי, של מי מבעלי הדין, שלא לאפשר למשיבה 3 להחשב כבעל דין מהותי בערעור.

לפיכך אני קובעת כי משיבה 3 תחשב כמשיבה מהותית ולא פורמלית, בערעור זה.

בהסכמה יתוקן רישום הצדדים לערעור, ויצויין כי המשיבה 3 מופיעה בשמה ובשם בנה הקטין חנן זקס.