פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7499/14
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערערת:
אמנה (ופא) אברהים ג'בארה (מסארווה) ז"ל
נ ג ד
המשיבים:
1. ח'אלד עבד אלקאדר מוחמד תיים מסארווה
2. וליד עבד אלקאדר מוחמד תיים מסארווה
3. אמינה עבד אלכרים
4. עאישה יוסף מסארווה
5. עזבון המנוח אבראהים חסן מסארווה
6. פאטמה עבד אלקאדר תיים מסארווה
7. מוחמד אברהים מוחמד מסארווה
8. עבד אלחכים אברהים מוחמד
9. עבדאלעזים אברהים מוחמד
10. רודיינה אברהים מוחמד
11. חזימה אברהים מוחמד
12. חוסני אברהים מוחמד
13. רפעת איברהים מוחמד
14. נג'את אברהים מוחמד
15. מונדר אברהים מוחמד
16. עמאד אברהים מוחמד מסארווה
17. בותינה אברהים מוחמד חג' יחיא
18. אומימה אברהים מוחמד מסארווה
19. פאטמה מוחמד חסן מסארווה
20. עבד אלכרים ח'דיג'ה
21. לשכת רישום מקרקעין
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי מרכז בת"א 31082-04-14 שניתן ביום 14.09.2014 על ידי כבוד השופטת ר'
שמולביץ
תאריך הישיבה:
י"ב באדר התשע"ה
(3.3.2015)
בשם המערערת:
עו"ד יעקב כהן
בשם המשיבים 4-1:
עו"ד סאלח אבו-חוסין
החלטה
1.
4 מערכות התנהלו בסכסוך מושא דיוננו, אך תחילה נקדים ונתן את הרקע המשפחתי.
5 ילדים היו לסב המנוח מוחמד חסן תיים מסראווה והם:
עבד אל קאדר, אבראהים, יוסף, פאטמה ואמנה.
המערערת שלפנינו היא בתו של אבראהים.
נקדים ונספר, כי איברהים נפטר וגם המערערת נפטרה.
במערכה הראשונה: הוגשה תביעה על ידי המשיבים 4-1 (בניו של עבד אל קאדר או חליפיהם) לגבי מתנה שנתן להם הסב. בפסק הדין הראשון נקבע, כי היקף המתנה הוא כ-50 דונם.
במערכה השניה: הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ערעור אזרחי 8597/06). בערעור נקבע, כי כתב הוויתור תקף אך הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת השטח מושא המתנה.
במערכה השלישית: בית המשפט המחוזי קבע, כי היקף השטח הוא כ-10 דונם.
בכל שלוש המערכות הנ"ל, המערערת היתה צד לדיון.
במערכה הרביעית: בערעור בבית המשפט העליון (ע"א 5509/09) בית המשפט מינה בהסכמת הצדדים מודדת מטעמו ונקבע כי היקף השטח הוא כ-41 דונם. במערכה זו המערערת לא צורפה כמשיבה.
לא למותר לציין, כי בכל 3 המערכות הקודמות המערערת לא הגיבה ולא התגוננה.
2.
ויהי אחר הדברים האלה, הגישה המערערת, וליתר דיוק עיזבונה, תביעה אשר מבקשת לערער על התוצאה הסופית, בטענה שלא היתה צד להתדיינות.
בית המשפט דחה על הסף את התביעה בנימוק של מעשה בי-דין וקרבה משפטית (חליפות).
על כך נסב הערעור שבפנינו.
בית משפט זה מביע דעתו הלכאורית, כי צדק בית משפט קמא במסקנתו. ראשית, עזבון המנוח איברהים היה צד לכל ההתדיינויות. המערערת שואבת את כוחה מעיזבון המנוח איברהים כך שלפנינו לכאורה מקרה מובהק לא רק של חליפות, אלא אף יותר מזה.
שנית, למעשה המערערת מנסה לאחוז בחבל משתי קצותיו. מצד אחד ניתן כנגדה פסק דין במערכה הראשונה שלטענתה אינו מחייב אותה לאור פסק הדין במערכה הרביעית, ומצד שני, לטענתה, המערכה הרביעית אינה מחייבת אותה כי לא היתה צד לדיון.
המערערת עצמה לא תבעה אלא חליפיה מה שמחליש עוד יותר את התביעה.
תום לב – קשה להלום כי המערערת או חליפיה לא ידעו על ההליך הרביעי שמתנהל.
לטענת בא כוח המשיבים, עורך דין כהן – המייצג כאן את המערערת – אף טען במערכה הרביעית (לטענת עורך דין כהן הוא הצטרף רק בשלב הסופי לאחר שהתקבלה חוות דעת המומחית).
אוסיף ואומר, כי לטעמי, למערערת אין אפילו זכות עמידה בהגשת התביעה. שאם לא ניתן צו ירושה על איברהים, הרי שמנין לנו כי בכלל היא יורשתו?
הרבה הרבה למעלה מן הצורך אציין, כי בא כוח המשיבים העלה טענה מעניינת ולפיה, בהתחשב בכך שכל אחד מהאחים אמור לרשת חמישית, ובהתחשב במספר הילדים של איברהים, הרי, שהחלק של המערערת, שאף היא הלכה כאמור לעולמה, הוא זעום (לטענתו 1/120 בלבד), דהיינו, "אין הצר שווה בנזק המלך".
3.
לאור כל האמור לעיל, בית משפט זה המליץ בחום למערערת למשוך את ערעורה.
המערערת ביקשה ליתן תשובתה עד ליום 15.3.2015.
ניתנה תשובה שלילית, יועבר התיק לרשם להוצאת סיכומים ולאחר מכן יועבר התיק להרכב, אם לדיון אם לכתיבה.
ניתנה היום, י"ב באדר התשע"ה (3.3.2015), בנוכחות
הצדדים.
ש ו פ ט