פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
7505/11
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט א' שהם
המערערים 13-1:
מדינת ישראל
ו-12 אח'
נ ג ד
המשיבים 73-1:
גלעד לבני ו-73 אח'
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 12.09.2011 בת"א 6525/04 שניתן על ידי כבוד השופט ר'
יעקובי
תאריך הישיבה:
כ"א באייר תשע"ג
(1.5.13)
בשם המערערים:
עו"ד לימור פלד
בשם המשיבים:
עו"ד אליעד שרגא; עו"ד יונתן ליבצ'יק;
עו"ד אייל בן שושן
פסק-דין
השופט י' דנציגר:
בישיבה שהתקיימה לפנינו ביום 1.5.2013, ולאחר השלמת טענות הצדדים, הצענו לבאי כוחם לשקול לנהל משא ומתן בתום לב ובנפש חפצה במסגרתו יסכימו על הסכום שיופחת מהסכום הכולל שהושת על המדינה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בפסק דינו של השופט ר' יעקובי מיום 12.9.2011.
לחלופין, הצענו לצדדים להסמיכנו להכריע בעניין סכום ההפחתה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (עם או בלי קביעת "רצפה" ו"תקרה"). עוד הבהרנו כי במידה והצדדים יבחרו בחלופה השניה, נאפשר להם לטעון לפנינו בקצרה בנדון.
בדיון ההמשך שהתקיים לפנינו ביום 8.5.2013 למדנו מבאי כוח הצדדים כי הם הגיעו לכלל הסכמה לפיה נכריע בעניין סכום ההפחתה על דרך הפשרה מכוח סעיף 79א דנן, אך הבהירו כי לא הגיעו לכלל הסכמה באשר ל"רצפה" ול"תקרה" של סכום ההפחתה.
עוד הוסכם בין הצדדים כי עם מתן פסק דיננו יבוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי למעט האמור בפסקאות 34-31 לפסק הדין.
משכך, איפשרנו לבאי כוחם של הצדדים לטעון לפנינו את טענותיהם לעניין סכום ההפחתה, והם עשו כן בטוב טעם ובכשרון, כשכל אחד מהם, באופן טבעי, מדגיש לפנינו את הנימוקים והשיקולים שמצדיקים, לטעמו, את אימוץ גישתו בנושא שבנדון.
לאחר שבחנו ולמדנו שוב את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 12.9.2011 (להלן: פסק-הדין ) , את החלטתו מיום 10.10.2011 (להלן: ההחלטה ), את חומר הראיות שהונח לפניו ואת טענות הצדדים בכתב ובעל פה לפנינו, ולאחר שהבאנו בחשבון לצורך הכרעתנו זו את כלל הנסיבות בתיק, אנו קובעים בזאת כדלקמן:
א.
מהסכום שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי כי על המדינה לשלם לתובעים – שעמד נכון ליום ההחלטה על סך 8,068,839 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.12.2004 – יופחתו 30%.
ב.
כל יתר קביעות בית המשפט המחוזי בהחלטה דנן תעמודנה בעינן.
ג.
חלוקת הסכומים בין התובעים-המשיבים לבין עצמם תבוצע באופן שכל תובע-משיב יקבל את החלק היחסי לו הוא זכאי.
ד.
בא-כוח המשיבים יוודא כי התובע המופיע בכתב התביעה כתובע מס' 11 (ביחד עם בת זוגו) וכתובע מס' 45 (בגפו) לא יקבל יותר מכפי החלק היחסי לו הוא זכאי.
ה.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל בזאת למעט האמור בפסקאות 34-31 לפסק הדין.
אנו מוצאים לנכון לברך את הצדדים ואת באי-כוחם על שהשכילו לבחור בנתיב בו בחרו שמביא בזאת לסיומן את כל המחלוקות שנתגלעו ביניהם ושהתבררו לפני בית המשפט המחוזי במסגרת ת"א (מח' ירושלים) 6525/04.
אין צו להוצאות בערעור.
ניתן היום, ד' בסיון תשע"ג (13.5.2013).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט