ע"א 7510/06 שי תמיר נ. שלווה הסל

לפני בקשה לפטור מערבון בהליך שבכותרת ולחילופין להפחתתו. הערבון הועמד על סך של 30,000 ₪.

1.

ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את מרבית תביעת המערער לסעד הצהרתי מחמת מעשה בית דין. לטענת ב"כ המערער, מצבו הכלכלי של המערער וכן נסיבותיו המיוחדות של העניין מצדיקות היעתרות לבקשה. לבקשה צורף תצהיר מטעמו של מר חיים רחמים, אשר על פי הנטען הינו נציגו של המערער בארץ, שכן המערער מתגורר באוסטרליה במקום ישוב מרוחק. עוד נטען כי סיכויי ההליך טובים. המשיבים 1-3 ו-10 מתנגדים לבקשה.

2.

אקדים ואציין כי למשיבים טענות שונות כנגד התצהיר אשר הוגש מטעמו של המערער, אולם מבלי להביע עמדה בעניין זה, בנסיבות העניין, משבאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות לגופה, איני רואה טעם לדון בהן. זאת שכן גם אם אקבל את התצהיר התומך בבקשה, המערער לא עמד בנטל הנדרש לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי הנטען. המערער לא פירט את הכנסותיו הוצאותיו ולא צירף את מכלול האסמכתאות הרלבנטיות אשר יעידו על מצבו הכלכלי הנטען. אכן, לפי הנטען בבקשה, ונתמך במכתב מטעם רואה חשבון, המערער נטל הלוואה מבנק באוסטרליה על מנת לממן רכישת עסק. אולם ברי כי בעצם נטילת ההלוואה אין להעיד על מצבו הכלכלי של המערער. יש ממש בטענת המשיבים כי סביר להניח שההלוואה נתנה למערער רק לאחר שהבנק המלווה וידא שיש באפשרותו להשיב את סכומי ההלוואה. אף המכתב שצורף מטעם רואה חשבון של המערער בארץ, הדן בחבות המס של המערער לשנת 2005, אין כדי ללמד על מצבו הכלכלי של המערער. אין מדובר במסמך המעיד על מצבו הכלכלי העדכני של המערער ומכל מקום בעת הרלבנטית כבר התגורר המערער באוסטרליה והוא לא הבהיר כלל מהם הכנסותיו מהעסק שהקים שם.

בשים לב לכך שהמערער מתגורר באוסטרליה, אף אין לייחס משקל משמעותי לכך שאין לו תוכניות חסכון או פקדונות בבנק בישראל. אף ביתרת הזכות של חשבונו בבנק אין כדי להעיד על דלות כלכלית וזאת הן בשל כך שלא צורפו לבקשה דפי חשבון בנק לחצי השנה האחרונה אלא רק יתרת החשבון וכן נוכח העובדה כי המערער מתגורר באוסטרליה ומתפרנס שם למחייתו. אוסיף, כי מהבקשה והאסמכתאות המצורפות לה עולה כי בבעלות המערער שלושה נכסים שונים בישראל; החנות נשוא ההליך שבכותרת וכן שתי דירות, דירה ברחוב קויפמן בחיפה ודירה ברחוב הבעל שם טוב בחיפה. איני מתעלמת מכך שעל שני הנכסים הראשונים הוטל עיקול זמני, כולל על דמי השכירות מהחנות, אולם מדובר בעיקול עד לסכום אשר דומה כי הוא רחוק משווים והדירה השלישית כלל אינה מעוקלת. המערער אף לא הבהיר מהם הכנסותיו משכירות בגין הדירות שבבעלותו. זאת ועוד, בבקשה לא הובהר מנין משגת ידו של המערער למממן את ייצוגו המשפטי הן בהליך שלפני והן בהליך שהתנהל לפני בית משפט קמא. אוסיף, כי טענות ב"כ המערער בנוגע לנסיבותיו המיוחדות של העניין אינן רלבנטיות לצורך הבקשה שלפני. יצוין, כי המערער טוען כי הוא שילם למשיבים את כל ההוצאות בהן חויב בערכאות הקודמות, אולם לטענת המשיבים התשלום בוצע רק לאחר שננקטו נגדו הליכים במסגרת ההוצאה לפועל. אף אם טענותיו של המערער לגבי הטעמים אשר בעטיים חל השיהוי בתשלום מוצדקים, ונובעים ממקום מגוריו, יש בכך כדי להצדיק את חיובו בהפקדת ערבון אשר נועד להבטיח, בין היתר, כי אם ייפסקו הוצאות הם ישלמו למשיבים תוך זמן סביר. במצב דברים זה, דין הבקשה להידחות ללא צורך באומדן סיכויי ההליך. בהתחשב במספר המשיבים, אין מקום אף לשנות את סכום הערבון שנקבע. התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המערער יפקיד ערבון תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.