פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7511/00 סאמי חאלד יונס נ. ראש הממשלה ואח'

ניתן ביום

בקצרה

משפט חוקתי · קיצוב עונש מאסר בחנינהעתירה לבג"ץ לחיוב המשיבים להמליץ לנשיא המדינה על קיצוב עונש מאסר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נמחקה לאחר שהמשיבים הודיעו כי שר הביטחון המליץ לדחות את בקשת העותר לקיצוב עונש המאסר. בית המשפט קבע כי גם לגופו של עניין הייתה העתירה נדחית, שכן הקלה בעונש היא מעשה חסד ואין לאסיר זכות מוקנית לה, וטענת ההפליה לא הוכחה.

העובדות

העותר נדון בשנת 1983 על ידי בית הדין הצבאי למאסר עולם בשל מעורבותו ברצח חייל במסגרת פעילות בארגון טרור. נשיא המדינה דחה בקשות לחנינה ולקציבת עונש, לאחר המלצה שלילית של גורמי הביטחון. שר הביטחון המליץ בסופו של דבר לדחות את בקשת העותר, והעותר עמד על העתירה בטענות נוספות של זכות ל"תאריך יעד לשחרור" והפליה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בית המשפט יורה למשיבים להגיש המלצה לנשיא המדינה על קיצוב עונש המאסר של העותר?
  2. 2.האם קיימת לעותר זכות ל"תאריך יעד לשחרור" או טענת הפליה המצדיקה מתן הקלה בעונש?

הלכות

  1. 1

    הקלה בעונש היא בעיקרה מעשה חסד, ולאסיר שנשפט בבית משפט אין זכות מוקנית להקלה בעונש.

    ״הקלה בעונש הינה, בעיקרה, מעשה-חסד, ואין לו לאסיר שנשפט בבית-משפט זכות מוקנית להקלה בעונש״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קיצוב עונש
  • חנינה
  • מאסר עולם
  • הקלה בעונש
  • מעשה חסד
  • תאריך יעד לשחרור
  • הפליה
  • נשיא המדינה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

7511/00

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופט א' ריבלין

העותר

:

סאמי

חאלד יונס

נגד

המשיב

ים

:

1. ראש הממשלה ושר הביטחון

2.

שר המשפטים

בשם

העותר

:

בשם עצמו

בשם

המשיב

ים: עו"ד

ענר הלמן

פסק-דין

השופט י' טירקל:

1.העותר, אזרח מדינת ישראל, נדון בשנת 1983 על ידי בית הדין הצבאי בלוד למאסר עולם בשל מעורבותו ברצח החייל אברהם ברומברג ז"ל במסגרת פעילותו בארגון טרור. נשיא המדינה דחה מספר בקשות לחנינה ולקציבת עונש שהגישו העותר וחברי כנסת אחרי ששר הביטחון, הרמטכ"ל והפרקליט הצבאי הראשי המליצו לדחות את הבקשות. העותר וחבר כנסת חזרו והגישו בקשות לחנינה והעותר ביקש מבית משפט זה כי יורה למשיבים להגיש המלצה לנשיא המדינה על מנת שיקצוב את עונש המאסר שנגזר עליו.

בתגובתם המקדמית המשלימה מיום 5.3.01, הודיעו המשיבים כי שר הביטחון המליץ לדחות את בקשתו של העותר. בכך בא, לכאורה, העותר על סיפוקו, אולם בתגובתו מיום 10.7.01 הודיע העותר כי הוא עומד על העתירה מן הטעם שקיימת לו זכות ל"תאריך יעד לשחרור" וכן מן הטעם שהוא מופלה לרעה שכן "לא היה תקדים שמישהו אזרח המדינה אשר יושב תקופה כה ארוכה שלא זכה לקיצוב עונש".

2.משהגיש שר הביטחון את המלצותיו דין העתירה להימחק משום שהעותר זכה במבוקשו. אולם, דינה להדחות אפילו היינו רואים את הטעמים הנוספים שהעלה העותר בתגובתו כאילו הם חלק מן העתירה. הלכה פסוקה היא כי "הקלה בעונש הינה, בעיקרה, מעשה-חסד, ואין לו לאסיר שנשפט בבית-משפט זכות מוקנית להקלה בעונש" (ראו בג"צ 7044/97 מחמוד זהרה נ' ראש המטה הכללי תקדין 97(4) 57; וראו גם: בג"צ 706/94 שפרה רונן נ' פרופ' אמנון רובינשטיין - שר החינוך והתרבות דינים עליון נו 979, פסקה 33 לפסק הדין וההפניות שם). גם לטענתו בשל העותר בדבר הפליה, שאותה לא תמך בראיה כלשהי, לא הונח יסוד.

3.העתירה נמחקת.

ניתן היום, כ"ז בתמוז תשס"א

(18.7.01).

המשנה לנשיא ש ו פ

ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1הקלה בעונש היא בעיקרה מעשה חסד, ולאסיר שנשפט בבית משפט אין זכות מוקנית להקלה בעונש.