פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7513/20
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשים:
1. אפרת בלפר
2. איתי דניאל גנץ
נ ג ד
המשיבה:
נועה דבי סימיס
בקשה לעיכוב ביצוע פסק
דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 10.08.2020 בת"א 55578-12-18
שניתן על ידי כבטד השופט י' פרגו (עמית)
בשם המבקשים:
עו"ד הילה קרקו
החלטה
המשיבה הגישה בבית המשפט המחוזי תביעה לאכיפת הסכם למכירת דירה. התביעה התקבלה, ונקבע כי המשיבה זכאית להירשם כבעלת הזכויות בדירה בכפוף לתשלומים שונים. על הכרעה זו הגישו המערערות ערעור, ולצידו הוגשה הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע או למתן סעד זמני לתקופת הערעור.
דין הבקשה להימחק על הסף, שכן קודם להגשת הערעור הגישו המערערות בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי, וזו נדחתה לאחר ניתוח סיכויי הערעור, לנוכח הקביעה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, ולנוכח הקביעה כי המערערות הגישו את בקשתן בשיהוי ובחוסר תום לב. על פי ההלכה הפסוקה, במקום שבו נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לערכאה המבררת, לא ניתן לשוב ולהגיש בקשה לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור, תוך "עקיפת" הכרעת הערכאה המבררת. ככל שצד חפץ להסתייג מהחלטת הערכאה המבררת בכגון דא, ההליך המתאים לכך הוא הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה (ראו ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה
(17.06.2015)). חריג לכך הוא מצב שבו התבקש בערכאה המבררת עיכוב ביצוע זמני רק עד להגשת
הערעור, ולא עד להחלטה
בערעור; ברם, אצלנו לא דובר ב"בקשת גישור" עד להגשת הערעור בלבד, אלא עד להחלטה בערעור עצמו.
אשר לבקשה ל"סעד זמני", בדמות איסור דיספוזיציה בדירה – גם בקשה זו היא בקשה לעיכוב ביצוע, ולא לסעד זמני, ולכן גם אותה יש למחוק על הסף מן הטעמים האמורים לעיל. ביצוע מלא של פסק הדין הוא העברת הזכויות למשיבה במלואן וללא סייגים, ואילו עיכוב ביצוע חלקי פירושו העברת הזכויות בדירה בסייגים כאלה ואחרים. משנדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע במלואה, אין מקום להגשת בקשות חדשות לשליש ולרביע. כאמור, הדרך פתוחה בפני המבקשות להגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בכפוף לסדרי הדין כמובן. יובהר כי אין באמור כדי להביע כל עמדה לגופם של דברים, לכאן או לכאן.
סוף דבר, הבקשה נמחקת. מכיוון שלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ד בחשון התשפ"א
(1.11.2020).
ש ו פ ט