ע"א 7535/98 אברהם רימון נ. אייזיק זהרוני

1.בתיק זה ניתן צו לסיכומים ביום 22.9.99. על פי הצו (ובהתאם לנוהג המקובל בבית המשפט העליון) היה על המערער להגיש תחילה את סיכומיו, לאחר מכן היה על המשיב לעשות כן, ואז ניתנה למערער הזדמנות להגיש על סיכומי המשיב. עם השלמת סבב זה מבקש המשיב להגיש השלמת טיעון מטעמו. זאת נוכח מה שהוא מגדיר כטענות חדשות וסילופים בסיכומי התגובה של המערער. הבקשה כוללת למעשה את השלמת הטיעון.

2.דין הבקשה להידחות. מטבע הדברים, מבקשים בעלי דין להגיב זה על טענות זה והיענות גורפת לבקשות מסוג זה משמעה הארכת דיונים חוזרת ונשנית. מטעם זה, נקבעה בבית משפט זה מסגרת דיונית אחידה, תלת שלבית, המביאה בחשבון את נחיתותו היחסית של בעל הדין המערער - המתעמת הן עם פסק הדין נשוא הערעור ועם טיעוני בעל הדין המשיב. למותר לציין, כי מסגרת זו אינה קשיחה לחלוטין - יכול ויתקיימו נסיבות המצדיקות חריגה ממנה והרחבת מסגרת הטיעון (לשם דוגמא: התרת צירופן של ראיות חדשות בשלב הערעור, או דרישת בית המשפט להבהרת טענה מסוימת). מכל מקום, אין די בטענות שהועלו בבקשה שבפני כדי לחרוג ממנה. ממילא ניתן להבין, כי היענות לבקשה רק תפתח מסכת התדיינויות נוספת - שכן המערער כבר עומד על זכותו להגיב על התגובה לתגובה.

הבקשה נדחית איפוא. יש להשיבה למשיב, על מנת שלא תימצא בתיק בית המשפט.