פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
7553/14
לפני:
כבוד הנשיאה מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערערים:
רצון עמוס ואח'
נ ג ד
המשיבים:
1. מס הכנסה פקיד שומה
2. מגדליה חברה לבנין והשקעות בע"מ
3. טכנומאן בע"מ
4. איי.אם.אס יזמות בינלאומית
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי מרכז-לוד מיום 17.9.2014 בתיק ע"מ 37101-10-11 שניתן על ידי כבוד
השופט
א' סטולר
תאריך הישיבה:
י"ט בתמוז התשע"ה
(6.7.2015)
בשם המערערים:
עו"ד צבי חוברס; עו"ד מאיר בן-שחר;
עו"ד נדב קוליץ; עו"ד גרי אגרון
בשם המשיב 1:
עו"ד יורם הירשברג
פסק-דין
הנשיאה מ' נאור:
1.
לפנינו ערעור על פסק - דינו של בית - המשפט המחוזי מרכז (השופט א' סטולר ) בחמישה - עשר הליכים ששמיעתם אוחדה (ע"מ (מחוזי מרכז) 37101-10-11 רצון נ' פקיד שומה (17.9.2014). הערעור מתמקד בפרשנותן של הוראותיו של פרק י' בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג - 2003 (להלן: החוק או חוק ההיטל ), אשר מכוחן חויבו המערערים בתשלומו של היטל בגין העסקתם של עובדים זרים. המערערים טענו הן בפני בית - המשפט המחוזי, הן לפנינו כי יש לפרש את חוק ההיטל כך שההיטל לא יוטל על העסקתם של עובדים זרים אשר נחשבים כתושבי ישראל, כמובנו של מונח זה לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה ). בפסק - דין מנומק דחה בית המשפט המחוזי את פרשנותם של המערערים, בקֹבעו כי לפי חוק ההיטל יש לפרש את המונח "עובד זר" בהתאם לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים, התשנ"א - 1991 (להלן: חוק עובדים זרים ) ולא לפי פקודת מס הכנסה; ושלפי חוק עובדים זרים עובד זר אינו יכול להיחשב כתושב ישראל.
2.
לאחר עיון בכתובים ובתום שמיעת עמדתם של המערערים על - פה, באנו לכדי מסקנה כי אין מקום להתערב בפסק - דינו של בית - המשפט המחוזי. נימוקיו של בית - המשפט מקובלים עלינו במלואם ואנו נותנים להם תוקף כאמור בתקנה 460(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. כפי ששבנו והדגשנו בפני המערערים בדיון על - פה, הפרשנות שהציעו מוקשית ואינה מתיישבת עם לשונו של החוק. כמפורט בהרחבה בפסק - דינו של בית - המשפט המחוזי, נקבע בחוק ההיטל במפורש כי המונח "עובד זר" יפורש בהתאם לחוק עובדים זרים ( שם , ס' 44). יוער כי נקבע בחוק כי מונחים יפורשו לפי הפקודה, אך זאת "אלא אם נאמר במפורש אחרת" ( שם , ס' 44(ב)). בענייננו כאמור נאמר במפורש אחרת. אין אפוא רלוונטיות לענייננו להוראות הפקודה, במיוחד בשים לב לכך שכידוע משמעותו של מונח – לרבות של המונח "תושב ישראל" – יכולה להיות שונה בחוקים שונים, בהתאם להקשרו של המנוח והתאם לתכליותיהם (ראו והשוו: בג"ץ 1105/06 קו לעובד נ' שר הרווחה , פסקה 50 (22.6.2014); ה"פ (מחוזי חי') 35693-12-09 China Civil Engineering Construction Corporation נ' פקיד שומה חיפה , פסקה 20 (28.4.2011). ערעור על פסק-הדין נמחק לאחר שהמערערת חזרה בה בהמלצת בית המשפט מערעורה: ע"א 4508/11 China Civil Engineering Construction Corporation נ' פקיד שומה חיפה (6.11.2013)).
לצערנו, כל הצעותינו למערערים בהליך שלפנינו לשקול לחזור בהם מערעורם לא נענו.
3.
סיכומם של דברים: הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיב בסך
50,000 ש"ח.
ניתן היום, י"ט בתמוז התשע"ה (6.7.2015).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת