פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7823/20 -
י"א
ע"א
7626/20 - ז'
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקשת:
מליכה עבד אלסתאר עבד אל קאדר
נ ג ד
המשיבים:
1. פוזיה מצארוה
2. נואל מסארווה
3. ראזק מצארוה
4. יוסף מצארוה
5. אחמד מסארווה
6. ג'אד מצארוה
7. אכרם מצארוה
8. באסם מצארוה
9. מג'ד מצארווה
10. מרזוק מצארווה
11. פאדי מצארווה
12. כרמאן מסארווה (עאמר)
13. אמאל מסארוה
14. איבתיסאם מסארווה
15. אמליה מסארוה
16. אימאן מצארווה (אבו חדיג'ה)
17. נהיל מסארוה
18. חנאן מסארוה
19. מוחמד מצארווה
20. רבאח עבד אל קאדר
21. אחמד עבד אל קאדר
22. נגאח עבד אל קאדר
23. נאדיה גרה
24. נאילה זועבי
25. תאבת עארף עבד אלראזק
26. פיסל עארף עבד אל קאדר
27. סמיחה עארף עבד אל קאדר
28. מליחה עארף עבד אל קאדר
29. בשאר סמיח עבד אל קאדר
30. בורהאן סמיח עבד אל קאדר
31. בדר סמיח עבד אל קאדר
32. בוראן סמיח עבד אל קאדר
33. בדרה סמיח עבד אל קאדר
34. עלי רפיק עבד אלראזק
35. מחמוד רפיק עבד אלראזק
36. חמדי רפיק עבד אל ראזק
37. חוזימה רפיק דאווד
38. פותנה רפיק עבד אל ראזק
39. מוחמד גמיל סדקי עבד אל קאדר
40. ג'מאל סודקי עבד אל קאדר
41. נגוא סדקי עבד אל קאדר
42. סלאם סודקי עבד אל קאדר (ג'בארה)
43. חנאן סודקי עבד אל קאדר
44. סלווא עבד אל קאדר (שייך יוסף)
45. פדוא סדקי דאוד
46. צאדק עבד אל ראזק עבד אל קאדר
47. סובחי אחמד עבד אלראזק
48. עבד אל ראזק עבד אל קאדר
49. סאעדה עבד אל קאדר
50. נצרה עבד אל קאדר (גבארה)
51. סאמי עבד אל קאדר
52. מוזנה עבד אל קאדר (נוסיראת)
53. תחסין חאג יחיא
54. מנהל מקרקעי ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-ת"א 8200-09-17 מיום
6.9.2020 שניתן על ידי השופט מיכאל תמיר
בשם המבקשת:
עו"ד כאמל נאטור
בשם המשיבים 19-1:
עו"ד בשאר חאג יחיא
בשם המשיב 54:
עו"ד ענת אלבק
החלטה
לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.9.2020 ( השופט מ' תמיר ) ב-ת"א 8200-09-17, בגדרו נקבע, בין היתר, כי המשיבים 19-1 הם הבעלים של המקרקעין מושא המחלוקת – 3/104 מחלקי חלקה 5 גוש 7839 (להלן: המקרקעין ).
1.
על פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי הוגשו שני ערעורים: ע"א 7626/20 שהוגש על ידי משיבים 24-20 (להלן: הערעור הראשון ); וע"א 7823/20 אשר הוגש על ידי המבקשת. בתמצית יתואר, כי בשני הערעורים נטען שקביעת בית המשפט המחוזי המקנה למשיבים 19-1 את הבעלות במקרקעין שגויה, וכי הם נעדרי כל זכות בהם. יצוין, כי במסגרת ערעורים אלו בא-כוח המבקשת מייצג גם את המשיבים 24-20.
2.
בד בבד עם הגשת הערעור הראשון, הגישו משיבים 24-20 בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין המשלים עד להכרעה בערעור, ולחלופין כי יינתן סעד "בדבר אי רישום כל זכות על סמך פסק הדין עד להכרעה בערעור", ולחלופי חלופין כי יינתן סעד זמני לתקופת הערעור "אשר ימנע מהמשיבים 19-1 להעביר או ליתן כל זכות במקרקעין לצד שלישי כלשהוא..." (להלן: הבקשה הראשונה ). יוער, כי סעדים כמעט
זהים מבוקשים בבקשה דנן.
3.
הבקשה הראשונה נדחתה בהחלטת המשנה לנשיאה נ' הנדל , מיום 26.11.2020, בזו הלשון:
"גם אם אניח כי הערעור שבכותרת אינו נטול סיכוי – למרות המרכיב העובדתי הבולט בו הרי שהמערערים לא הוכיחו כי מאזן הנוחות נוטה לזכותם. לטענתם, אם יבוצע פסק הדין "לא תהיה מניעה בפני מי מהמשיבים להעביר זכויותיו [...] באותם 3/104 חלקים מתוך שטח החלקה, דבר אשר עלול להוביל לסכסוכים מיותרים" (פסקה 22 לבקשה). ברם, המערערים לא טענו כי המקרקעין משמשים למגוריהם, או שנודע להם ערך מיוחד מנקודת מבטם, ומכאן שאין בביצוע פסק הדין כדי להסב להם נזק בלתי הפיך, "שהרי במידת הצורך ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו באמצעות פיצוי כספי מתאים" (ע"א 72/18 א. לוי השקעות ובנין בע"מ נ' יורו מאני נכסים (1995) בע"מ , פסקה 3 (12.7.2018); ע"א 7932/17 מונטגי ייעוץ ושיווק ביטחוני בע"מ נ' בי.אי.טי ייזום ופיתוח נדל"ן בע"מ, פסקה 3 (6.11.2017)). בנסיבות אלה, אין בעיתוי פתיחת ההליך בבית המשפט קמא, או בשיקול השמירה על "סטטוס קוו בקרקע", כדי למנוע מן המשיבים ליהנות מפירות זכייתם."
4.
כעת, בחלוף כמעט שנה מהחלטה זו, הוגשה הבקשה שלפניי, תוך שהנימוק הנזכר בה ביחס למועד הגשתה, הוא כי "...לאחרונה המשיבים 19-1 או מי מהם הגיש בקשה להיתר בניה על שני מגרשים שלטענתו קיבלם בעקבות פסק הדין קמא... מיותר לציין שקביעת עובדות בשטח לאור פסק הדין השגוי אותו פסק בית המשפט קמא תגרום לבעיות ולהעדר יכולת אמיתית להחזרת המצב לקדמותו ותייתר את הליך הערעור...".
5.
בהינתן האמור, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, השתכנעתי כי דין הבקשה להידחות.
6.
נימוקיו של המשנה לנשיאה נ' הנדל בהחלטתו לעיל, יפים לענייננו ככתבם וכלשונם. יתרה מכך, המכשול הניצב לפני המבקשת בבקשתה זו הוא גבוה פי כמה, לאור השתהותה הניכרת בהגשתה (ע"א 8863/20
The synod of Bishops of the Russian Orthodox Church Outside of Russia
נ' מדינת ישראל - משרד ראש הממשלה , פסקה 17 (8.11.2021)); ההחלטה בבקשה הראשונה, במסגרת הערעור הראשון אשר המבקשת צד לו; וכן מאחר שדבר קיומה של הבקשה הראשונה, וההכרעה בה, לא צוינו בבקשה שלפניי והוצגו רק במסגרת תגובת המשיבים 19-1 לבקשה (ע"א 10013/17 אמסלם נ' קרול , פסקה 4 (20.2.2018)).
7.
הבקשה נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 19-1 בסכום כולל של 3,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"א
בכסלו התשפ"ב (15.11.2021).
ש ו פ ט