פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7637/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המערערים:
1. יחזקאל
שטרנליכט
2. יאיר פלד
3. רעות פז
4. אורי לביאון
5. סיגל רובר
6. שרון זקס
7. רונית ליברמן
8. הילה טרייבר
9. מיכל אליאס
10. אלישע כפרי
11. עופר מלר
נ ג ד
המשיבים:
1. בית יהושע
מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות שיתופית
2. מינהל מקרקעי ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 24.7.01 בה.פ.
246/96 שניתן על ידי כבוד
השופטת ש. סירוטה
תאריך הישיבה:
י"ט באייר תשס"ג
(21.5.03)
בשם המערערים:
עו"ד אורי ברימר
בשם המשיב 1:
עו"ד גדעון רדוניל טולידאנו
בשם המשיבה 2:
עו"ד ציון אילוז
פסק – דין
השאלה
המתעוררת בערעור זה היא האם רשאית היתה האספה הכללית של המושב בית יהושע (משיבה 1)
לחזור בה מהחלטתה מיום 7.2.95 אשר מכוחה נוצרה למערערים ציפייה לזכות ב-7 מגרשים
מתוך מגרשי ההרחבה שנועדו לחלוקה במקום. המערערים הם בנים של בעלי נחלות במקום,
אשר בשעתו הוקצו להם מגרשי הרחבה. הם טוענים כי באין עילה מיוחדת המצדיקה ביטול
ההחלטה, לא היה רשאי המושב לחזור בו מהחלטתו זו וכי הם כבני המקום זכאים ליהנות מן
ההחלטה המשקפת גם מדיניות ראויה.
טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי
אשר קבע כממצא שבעובדה שההחלטה שונתה ביום 24.1.96 בעקבות שינוי במדיניות המינהל,
אשר ביטל החלטה
612 שקבעה את מדיניות ההרחבה במושבים ובמקומה גיבש מדיניות במסגרת החלטה 737. עוד מצא בית המשפט המחוזי כי המושב פעל בתום לב בשינוי החלטתו ולא ראה מקום להתערב בכך.
בתוך כך, בעקבות פסק הדין שניתן בבג"צ 3939/99 שיח חדש נ' מינהל מקרקעי ישראל וצו הביניים שהוצא בעקבותיו, הגיש המושב עתירה בה טען כי צו הביניים שהוצא באותה פרשה אינו חל עליו ועתירה זו התקבלה בהסכמת המינהל ועל יסודה. באין צו מניעה המונע זאת, נכרת הסכם בין המושב למינהל, על פיו התחייב המושב להחזיר למינהל את החזקה ב-8 מגרשים, ובכללם 7 המגרשים מושא הערעור תמורת פיצוי בקרקע אחרת.
בעקבות זאת, המערערים בקשו כי ינתן צו מניעה זמני המונע שיווק המגרשים באמצעות המינהל.
איננו רואות מקום לדון בבקשה לצו מניעה שכן הגענו לכלל דעה כי אין יסוד להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כאמור, בית המשפט המחוזי קבע כממצא שבעובדה שהחלטת האספה הכללית שונתה בעקבות שינוי מדיניות המינהל. בהחלטה זו לא מצאנו פסול המצדיק התערבות בית המשפט לביטולה.
הערעור נדחה.
בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ט באייר תשס"ג
(21.5.03).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת