ע"א 764/99 שיך עלי מוחמד נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ

השופט ת' אור :

1.המערער, יליד 1983, נפגע בתאונת דרכים ביום 6.5.93. בגין נזקיו כתוצאה מתאונה זו הגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים. לא היתה מחלוקת על אחריות המשיבה לפצות את המערער על נזקיו בתאונה. הדיון בבית המשפט נסב אך ורק על גובה הנזק. במסגרת הדיון הובאו שתי חוות דעת של מומחים רפואיים: האחת של ד"ר שטריינברג, והשניה של ד"ר גליק. זו של ד"ר גליק קבעה גובה אחוזי נכות רפואיים גבוהים יותר, ובהתאם לה קבע בית המשפט את נכותו של המערער בשיעור של 60.8% לצמיתות.

2.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו ערעור וערעור שכנגד. בדיון שהתקיים במסגרת קדם ערעור, הוסכם על בעלי הדין כי השאלות העיקריות אשר בהן יש להכריע הן שתיים: א. האם יש הצדקה למינוי מומחה רפואי בתחום פסיכיאטר ילדים. בית המשפט דחה בקשה בעניין זה של המערער. ב. מהו גובה הנכות לצמיתות של המערער. לטענת המערער, הוא קופח בקביעת אחוז נכותו. עוד הוסכם על ידי בעלי הדין, כי אם תדחנה טענות המערער כי יש למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי ילדים וכי קופח בקביעת נכותו - ידחו הערעור והערעור שכנגד.

3.כבר בשלב הראשון של הדיון בקש המערער שימונה מומחה רפואי כאמור. בית המשפט המחוזי החליט שלא למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי באותו שלב. עם זאת, ביקש שהמומחה בתחום הנוירולוגי, ד"ר שטיינברג, יתייחס לשאלה האם יש צורך גם במינוי פסיכיאטר. בעדותו בבית המשפט אומר ד"ר שטיינברג, כי אין לדעתו מקום להפנות את המערער לפסיכיאטר. אף ד"ר גליק ציין בעדותו בפני בית המשפט, כי אין מקום להפנות את המערער לפסיכיאטר. לאור עמדה זו של המומחים מטעם בית המשפט, ובהתחשב בכלל הנסיבות, אין מקום להתערבותנו בנקודה זו.

4.הנכות המשוקללת בשיעור 60.8% מורכבת מנכות עקב שיתוק בפלג הגוף השמאלי (בשיעור 30%), עקב פגיעה מוחית שגרמה לפיגור שכלי (בשיעור 30%) ועקב הפרעות בדיבור (בשיעור 20%). על פי חומר הראיות שבא בפני בית המשפט, רשאי היה בית המשפט להגיע למסקנה בדבר שיעור הנכות כאמור, ואין עילה להתערב במסקנתו.

5.התוצאה היא, ששתי טענות המערער נדחות, וכפועל יוצא מכך הערעור והערעור שכנגד נדחים.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

ש ו פ ט

הנשיא א' ברק :

אני מסכים. ה נ ש יא

המשנה לנשיא ש' לוין :

אני מסכים. המשנה לנשיא

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.