פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
7651/00 - י'
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
העותרים
:
1.
ירון לב גורן
2. בזכות - המרכז לזכויות
אדם של אנשים עם
מוגבלויות
נגד
המשיב
:
המפקח
הכללי של משטרת ישראל
בקשה להביא במניי
ן תקופת הפגרה
מטעם
העותר מס' 1
בשם
העותר מס' 1: עו"ד איתמר הכהן
בשם
העותרת מס' 2: עו"ד נטע דגן
בשם
המשיב: עו"ד רוקסנה שרמן-למדן
החלטה
ביום 3.3.02 ניתנה החלטה בעתירה, הקובעת, כי לאחר קבלת חוות הדעת שיגיש הרופא התעסוקתי שימונה בתיק באשר למצבו של העותר יוכלו הצדדים להגיב על חוות הדעת בתוך 30 יום. חוות הדעת ניתנה ביום 24.6.02, ונמסרה לעותרת מס' 2 ולמשיב, לטענתם, ביום 30.6.02. עד היום הוגשה אך תגובת עותר מס' 1 לחוות הדעת.
בפני בקשה מטעם העותר לקבוע כי תקופת הפגרה תובא בחשבון לעניין המועד להגשת תגובת הצדדים על פי ההחלטה מיום 3.3.02, וזאת לאור נוסח תקנה 19א' לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד - 1984, ולאור דחיפות ההכרעה בעניינו של העותר. עותרת מס' 2 איננה מתנגדת לבקשה, אך מבקשת, כי אם יוחלט להיענות לבקשה, תינתן לה ארכה בת ימים ספורים להיערך להגשת תגובתה. המשיב מצידו טוען, כי התיק מעלה שאלות משפטיות לגבי תחולת חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח1998- שטרם נדונו בפסיקה, וכי התיק אינו דחוף ויכול להמתין עד לאחר הפגרה.
דין הבקשה להתקבל. תקנה 19א' לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד1984- קובעת, כי תקופת הפגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בידי בית המשפט, אלא אם כן, הורה בית המשפט הוראה אחרת. בהחלטתנו מיום 3.3.02 לא נקבע אחרת, ולכן היה על בעלי הדין להגיש תגובותיהם על חוות הדעת בתוך 30 יום מעת שהומצאה להם, דהיינו על עותרת 2 והמשיב היה להגיש תגובתם עד ליום 30.7.02. נוכח אי ההבנה שנפלה, תוענק לעותר 2 ולמשיב ארכה להגשת תגובתם עד ליום 1.9.02.
ניתנה היום, ה' באלול התשס"ב (13.8.2002).
ה
נ ש י א