ע"א 7659/12 יצחק בן משה נ. דניגד דוידאן

על פניו, דומה כי יש ממש במסקנה אליה הגיע בית המשפט קמא ולפיה המדובר בהסוואה להסכם מכר. על פניו נראה שהתמורה שהצדדים הסכימו עליה ב- 2006 היתה 300,000 דולר.

אם וככל שבהסכם בלתי חוקי עסקינן הרי שההלכה היא כי גם אם אוכפים את ההסכם על פי סעיף 31 סיפא לחוק החוזים, הרי שלא אוכפים תניית פיצוי מוסכם.

על פניו, את ההלוואה יש לזקוף על חשבון עסקת המכר.

מובן כי המשיבים לא זכאים גם לקבל את המגרש מושא המשכון וגם לאכוף את ההסכם מבלי לשלם. בפסק דינו של בית המשפט קמא נקבע כי המשיבים זכאים לאכיפת ההסכם אך לא כתוב באיזה תנאי, קרי, המחיר הלכאורי של 300,000 דולר.

הצעת בית המשפט:

יראו את העסקה כנעשתה ב-2006; יראו כאילו שולם 200,000 דולר (ההלוואה); המשיבים לא יהיו זכאים לריבית ולא לפיצויים מוסכמים. על הפער של 100,000 דולר על פי השער היציג ב- 2006 יווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין. סכום זה ישולם למערער. אולם מתוך סכום זה ניתן יהיה לנכות/לקזז כל סכום שנדרש להסרת עיקולים ו/או שעבודים הרובצים על הבית.

מובן כי אם יתברר שעדיין רובץ שעבוד על הבית שלא ניתן להסירו אלא כנגד סכום העולה על 100,000 דולר, תעמוד למשיבים הזכות להיפרע את ההפרש מהמגרש הממושכן.

המשיבים הסכימו להצעת בית המשפט.

המערערים יתנו תגובתם תוך 7 ימים.