בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 769/02
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ת' אור
העותרים:
1.הועד הציבורי נגד העינויים בישראל
2.LAW - אגודה להגנת איכות הסביבה וזכויות האדם
נ
ג
ד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2.ראש ממשלת ישראל מר אריאל שרון
3.שר הביטחון מר בינימין בן-אליעזר
4.צבא הגנה לישראל
5.ראש המטה הכללי רב אלוף שאול מופז
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד אביגדור פלדמן
בשם המשיבים:
עו"ד שי ניצן
החלטה
1.בפני בקשה של National Lawyers Guild
(המבקשת 1) ושל International Association of Democratic Lawyers
(המבקשת 2), להגיש חוות דעת מטעמן בעתירה כידידות בית משפט. עניינה של עתירה זו בחוקיות פעולות ה"סיכול הממוקד" שמבצע צבא ההגנה לישראל בשטחי יהודה שומרון ורצועת עזה. המבקשת 1 הינה עמותה שהתאגדה בניו-יורק בשנת 1937, ומאז הייתה מעורבת בפעילות למען הדמוקרטיה וזכויות האדם באזורי עימות ברחבי העולם. המבקשת 2 הינה תנועה שנוסדה בשנת 1946 בפאריס שבצרפת. היא פועלת לקידום המטרות שביסוד מגילת האומות המאוחדות, ומקדמת אף היא את ערכי זכויות האדם והדמוקרטיה ברחבי העולם. המבקשות הכינו חוות דעת בנושא העתירה, ופנו לבא כוח העותרים על מנת שיפנה מטעמן לבית משפט זה בבקשה להגיש את חוות הדעת כידידות בית המשפט. המבקשות טוענות כי נושא העתירה מעלה שאלות בעלות אופי ציבורי חשוב, וחוות דעתן משקפת את הניסיון שצברו בפעילותן במדינות שונות בעולם. העותרות מסכימות לבקשה. המשיבים מתנגדים לה. לטענתם, ככלל יורשה גוף ציבורי להצטרף להליך אם הוא מייצג אינטרס ציבורי ייחודי שהצדדים להליך אינם מייצגים, ושהצגתו בבית המשפט תוכל לסייע לפסיקתו. בנסיבות העניין טוענים המשיבים כי העותרות עצמן הן עותרות ציבוריות ואין בקבלת חוות הדעת של המבקשות כדי להוסיף זווית ראיה חדשה שתועיל לבירור העתירה. כמו כן טוענים המשיבים כי אין למבקשות, שהן פונות ציבוריות הפועלות מחוץ לישראל, מעמד להתדיין בבית המשפט הגבוה לצדק.
2.מוסד "ידיד בית-המשפט" ( Amicus Curiae ), ככזה, אינו מוכר בחקיקה בישראל. יחד עם זאת ניתן למצוא הוראות חקיקה המאפשרות הצטרפותם של מוסדות וגופים להליכים משפטיים (ראו מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1) 529, 554 ( להלן: פרשת קוזלי )). בית משפט זה פסק כי אין לראות בהוראות אלה כממצות. כפי שציין הנשיא א' ברק:
"אכן, בצד הכלל העקרוני שלפיו בפני בית-המשפט מצויים בעלי-הדין הנוגעים בסכסוך הספציפי ... מצווה בית-המשפט הדן בסכסוך ליתן דעתו - במקרים המתאימים לכך - גם להיבטים כוללניים יותר של הסכסוך שבפניו ... כך, מקום בו ישנו גוף ציבורי - שאמנם אינו צד ישיר להליך - אך יש לו אינטרס רחב בפתרון ההליך והיכרות עם המאטריה הנדונה, הרי שיינתן לאותו הגוף להשמיע עמדתו בנדון בצד העותר, שלו יש נגיעה אישית או ישירה לעניין ... בכך יינתן ביטוי לאותם הגורמים המייצגים והמומחים, שיש להם עניין בנושא הנדון ויש בידיהם, בה בעת, לסייע לבית-המשפט בגיבוש עמדה והלכה המשקפות נאמנה את מגוון המצבים והבעיות שבסוגיה שבפניו" (פרשת קוזלי , בעמ' 554).
בבוא בית המשפט לשקול האם לצרף את הגוף הפונה אליו כידיד בית המשפט יש לבחון מספר שיקולים. על שיקולים אלה ניתן למנות את שיקול התרומה שיש בצירוף המבקש לתמונה המשפטית והעובדתית הפרושה בפני בית המשפט. עוד יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף, את מומחיותו ואת תרומתו הפוטנציאלית לדיון. במסגרת זו יש לקחת בחשבון את מהות ההליך שבפני בית-המשפט ואת השאלה המשפטית העומדת לדיון. כמו כן חשוב להביא בחשבון את שיקול יעילות הדיון, ואת האינטרסים של המתדיינים בפני בית המשפט. וגם בכל אלה אין לראות משום רשימה ממצה (ע"פ 111/99א שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241, 251-252; פרשת קוזלי , בעמ' 555). על רקע זה יש לבחון את הבקשה שלפני.
3.בנסיבות העניין אין צורך להידרש למכלול השיקולים המנחים את בית משפט זה בבקשות להצטרף לדיון כידיד בית המשפט. זאת לאור השלב בו מצוי הדיון בעתירה והקשר הקיים בין המבקשות לבין העותרות. הגשת הסיכומים בתיק טרם הושלמה. על פי החלטתנו (מיום 8.7.2003) על המשיבים להשלים סיכומיהם והעותרות רשאיות להשיב לסיכומי המשיבים. עמדתן של המבקשות ממילא מצויה בידי בא כוחן של העותרות, אשר מייצג גם אותן. על כן, עמדתן של המבקשות תוכל למצוא את דרכה לידיעת בית המשפט במסגרת השלמת הטיעון של העותרות אשר תומכות, כפי שראינו, בהבאת תוכן חוות הדעת לפנינו. בכך, באה הבקשה על סיפוקה ודינה להידחות.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ו' באלול
תשס"ג (3.9.2003).
המשנה לנשיא