ע"א 7697/18 עדן לייף בע"מ נ. עו"ד ערן רייף- בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר

השופטת ע' ברון :

1.

לאחר עיון בבקשה להוספת ראיות והתגובה לה, ומשהוספנו ושמענו את טענות באת כוח המערערים בדיון בהקשר זה – לא מצאנו להיענות לבקשה.

ייאמר ראשית דבר וגם באחריתו, כי הבקשה נעדרת כל פירוט. אין בה אלא אמירה סתמית כי "אין מדובר בראיה טכנית כי אם בראיות קריטיות וחיוניות" וכיוצא באלה אמירות. אין מילה בבקשה המצביעה מבחינה מהותית על האפשרות שהראיה תשפיע על התוצאה. אף לא צוין באלו ראיות מדובר לגופן ועל פי תוכנן, מעבר לטיעון אמורפי כאמור. די בכך כדי לדחות את הבקשה, וכך אנו מורים.

2.

ולגופו של עניין, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת הכונס הרשמי ומי שהיה המפרק הזמני של החברה מגדלית בע"מ; ומשכך, הצהיר כי התוצרת החקלאית – כמפורט בסעיף 7 לבקשה, לרבות מלאי תוצרת בצל בנוסף על מלאי תפוחי אדמה – הינה מלאי בבעלות החברה ושייך לה, ולא בבעלות המערערים כנטען על ידם. על כך סב הערעור.

בתמצית ייאמר כי השאלה המרכזית שעמדה להכרעת בית המשפט המחוזי הייתה: האם שונתה מתכונת ההתקשרות שבין הצדדים, כפי שהייתה נהוגה על פי "הסכם 2014". בית המשפט השיב בשלילה לשאלה זו, לאחר בחינת המסמכים שהונחו לפניו ותוך קביעות עובדתיות מובהקות. אין מקום להתערב בכך, כאשר הובהר כי "הסכם 2017" שעליו משליכים המערערים את יהבם, אינו אלא "מנגנון בטוחה" לתשלום חובות החברה כלפי המערערים. אשר להיקף המלאי, המערערים לא חלקו בכתבי הטענות שלהם על ההיקף, ולא חקרו את בעלי התפקיד בעניין זה; ואילו האחרונים הסתמכו על רשימה מרוכזת של תעודות משלוח שהודו שהם שערכו אותה; ויצוין עוד כי הטענה אף לא עלתה כלל בסיכומי המערערים בבית המשפט המחוזי, והדברים מדברים בעד עצמם.

סופו של דבר, דין הערעור להידחות, מתוקף סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984. מצאנו כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט המחוזי, כי ממצאים אלה תומכים במסקנות המשפטיות שאליהן הגיע בית המשפט, וכי לא נפלה בפסק הדין המפורט והמנומק טעות שבדין.

הערעור נדחה אפוא, והמערערים יישאו בתשלום הוצאות למשיבים 2-1 בסך של 10,000 ש"ח, ובהוצאות בסך 10,000 ש"ח למשיב 3.