פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 7697/18
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשים:
1. עדן לייף בע"מ
2. מיכאל תורג'מן
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד ערן רייף - בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר
2. עו"ד נדב לב - בתפקידו כנאמן
לביצוע הסדר
3. כונס הנכסים הרשמי
בקשה לעיכוב הליכים
בשם המבקשים:
עו"ד שלוה פוטשניק
בשם המשיבים 2-1:
בעצמם
בשם המשיב 3:
עו"ד ענבל קדמי-עברי
החלטה
1.
בפני בקשה שהוגדרה כ"בקשה לעיכוב הליכים משפטיים" ומכוונת לעיכוב הדיון בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (פר"ק 1699-08-15, השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים לבית משפט זה.
2.
הרקע לדברים הוא הליך הפירוק של מגדלית בע"מ (להלן: מגדלית ), חברה פרטית שעסקה בעיקר בגידול, מיון, אריזה, קירור ושיווק של תפוחי אדמה. ביום 7.8.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבים 1 ו-2, כיום הנאמנים לביצוע הסדר הנושים של מגדלית (להלן: המשיבים ), למתן סעד הצהרתי שלפיו מלאי התוצרת החקלאית שפורט בה, הכולל בין היתר כ-800 טון בצל הוא בבעלותה, ולא בבעלותם של המבקשים בהליך דנן – חברת עדן לייף בע"מ, המבקשת 1, ומר מיכאל תורג'מן, המבקש 2. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו, בין היתר, כי הוסכם בין הצדדים שמגדלית היא הבעלים של התוצרת החקלאית, וכי המבקשים לא עמדו בנטל להראות שמתכונת ההתקשרות בין הצדדים שונתה במשך הזמן באופן שיש בו כדי ללמד אחרת. בהתאם לכך קבע בית המשפט המחוזי כי מלאי התוצרת החקלאית שנדון הוא בבעלותה של מגדלית, וחייב את המבקשים בהוצאות משפט. על כך נסבה הבקשה שבפני.
3.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 27.12.2017 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבים למתן היתר לפיצול סעדים כך שאם תתקבל בקשתם למתן סעד הצהרתי (כפי שאכן קרה) תינתן להם, בין היתר, אפשרות להגיש בקשה מתאימה לחיוב המבקשים בהשבת התמורות שהתקבלו ממכירת המלאי, ובגין יתרת המלאי שנותרה בחזקתם.
4.
ביום 16.9.2018 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בקשה שהוגדרה על-ידם בקשה למתן פסיקתה בהתאם להחלטה בעניין הסעד ההצהרתי. תוכנה המבוקש של הפסיקתה היה מתן הוראה למבקשים להשיב לקופת הפירוק 412,336 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. לטענת המשיבים, המבקשים אישרו במהלך ההליך בבית המשפט המחוזי כי מכרו מלאי תפוחי אדמה ובצל, ומשנקבע כי הללו שייכים למגדלית, יש להורות להם לשלם בעבורו. ביום 16.12.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי מאחר שבין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית באשר לסכומים האמורים יתקיים קדם משפט בעניין הפסיקתה ביום 13.2.2019.
5.
ביום 29.10.2018 הגישו המבקשים ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר הסעד ההצהרתי לבית משפט זה, ערעור שטרם נקבע בו דיון.
6.
הבקשה שבפני, שבמהותה היא בקשה למתן סעד זמני, ממוקדת בהעלאת טענות כנגד האפשרות לפיה המבקשים יחויבו בתשלומים על בסיס הסעד ההצהרתי שניתן. באופן יותר ספציפי, המבקשים טוענים כי אין לדון בבקשה לפסיקתה עד להכרעה בערעור שהוגש, וזאת מאחר שתשלום הסכומים שפורטו עלול להעמיד אותם בפני שוקת שבורה, מפני שקיים חשש לכך שלא יקבלו את כספם בחזרה. לגישת המבקשים, במישור
של מאזן הנוחות לא ייגרם למשיבים כל נזק אם מתן הפסיקתה יתעכב, ומנגד למבקשים עלול להיגרם נזק כלכלי בלתי הפיך.
7.
מנגד, המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה. ראשית, לשיטתם, לא ניתן לעכב סעד הצהרתי. שנית, הם טוענים כי בכל מקרה הבקשה נסבה על ביצועם של חיובים כספיים שאותם לא נהוג לעכב, ושהמבקשים לא עמדו בנטל להראות מדוע יש לחרוג מכלל זה.
8.
אף הכונס הרשמי (להלן: הכונס ), המשיב 3 בבקשה דנן, מתנגד למתן הסעד הזמני. לטענתו, חששם של המבקשים שפיו לא יוכלו לגבות את כספם חזרה אינו מבוסס והם לא עמדו לפיכך בנטל להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתם. בנוסף גורס הכונס כי סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים שכן החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוססת על ממצאים עובדתיים.
9.
דין הבקשה להידחות. הבקשה היא בקשה לסעד זמני, אך למעשה היא מכוונת כנגד החלטה או פסיקתה שטרם ניתנו. די בכך כדי לדחותה. בנוסף, ולמעלה מן הצורך, ייאמר כי טענות המבקשים נוסחו באופן כוללני, מבלי שהרימו את הנטל הדרוש להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתם. דומה שהדברים קשורים זה בזה – קשה להעלות טענות בהיבט זה בעניינו של סעד אופרטיבי שטרם ניתן, שכן טרם ברור מהו סכום החיוב שיושת על המבקשים.
10.
סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות בסך 3,000 שקל.
ניתנה
היום, ז' באדר א התשע"ט (12.2.2019).
ש ו פ ט ת