החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7754/12 טובה כהן נ. ועדה מקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על החלטה בבקשת פסלות שופטבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות בדיעבד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בבקשת פסלות, שהוגש באיחור של כחודש. נקבע כי טעות בדבר מניין הימים, שנטענה על ידי עורכת דין, אינה טעם מיוחד להארכה, וכי הניתוח שנערך לאחר תום המועד אינו מצדיק הארכה. הערעור נמחק ולא נפסקו הוצאות.

העובדות

ההחלטה בבקשת הפסלות ניתנה במעמד הנוכחים ביום 20.9.2012, והערעור הוגש ביום 25.10.2012 עם רישום בכתב יד כי ההחלטה התקבלה ביום 22.10.12. המערערת טענה כי עברה ניתוח ביום 17.10.2012 וכי סברה שפרק הזמן להגשת הערעור הוא 30 ימים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור על החלטה בבקשת פסלות שופט שהוגש באיחור?
  2. 2.האם טעות של עורכת דין בדבר מניין הימים להגשת ערעור מהווה טעם מיוחד להארכת מועד?

הלכות

  1. 1

    טעות נטענת לגבי דין מושרש וקל לבירור, בפרט מצד עורכת דין, אינה מהווה בנסיבות העניין טעם מיוחד להארכת מועד.

    ״הטענה כי לא נעשתה כל בדיקה באשר למועד הקבוע בדין אינה יכולה להוות בנסיבות העניין משום טעם מיוחד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשה להארכת מועד
  • ערעור פסלות
  • טעם מיוחד
  • מועד קבוע בדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

7754/12

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

המערערת:

טובה כהן

נ ג ד

המשיבים:

1. ועדה מקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין

2. ראובן כהן

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות, בדיעבד , זאת בהמשך להחלטתי מיום 6.11.2012 שבה קבעתי כדלקמן:

על פניו אכן נפלה טעות בסיווגו של ההליך, אולם ישנה שאלה קודמת הנוגעת למועד הגשת ההליך. לאמור: החלטת בית משפט השלום בבקשת הפסלות ניתנה ביום 20.9.2012 במעמד הנוכחים , ואילו הערעור הוגש ביום 25.10.2012 תוך שנרשם בפתחוֹ, בכתב-יד, כי ההחלטה "התקבלה ביום 22.10.12". המערערת תיתן אפוא טעם, תוך 3 ימים, מדוע לא יימחק ההליך בשל איחור בהגשתו.

בבקשה שלפניי נטען כי המערערת (עורכת-דין) עברה ניתוח אורתופדי ביום 17.10.2012 – בסמוך לאחר החגים – וכי הניתוח כרוך בתקופת החלמה. לפי הנטען, צירוף המועדים יצר עומס עבודה בלתי-רגיל, והמערערת לא בדקה את מניין הימים להגשת ערעור מסוג זה וסברה לתומה כי פרק הזמן המוקצב לה הוא 30 ימים. המערערת סבורה כי יש מקום לאפשר את בירור הערעור לגופו, ולוּ לפנים משורת הדין.

לא אוכל להיעתר לבקשה. ראשית, מדובר בטעות נטענת לגבי דין מושרש וקל לבירור, וודאי כשמדובר בעורכת-דין, והטענה כי לא נעשתה כל בדיקה באשר למועד הקבוע בדין אינה יכולה להוות בנסיבות העניין משום "טעם מיוחד" למתן ארכה. שנית, לא ברור על מה התבססה המערערת בסברה כי עומדים לרשותה 30 ימים להגשת ההליך. שלישית, הניתוח המוזכר בבקשה התקיים ביום 17.10.2012 קרי, זמן ניכר לאחר תום המועד הקבוע בדין להגשת ההליך – מועד קצר, ולא בכדי (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 338 (2006)). ולבסוף, המערערת כלל לא הסבירה מדוע נרשם על גבי הודעת הערעור כי ההחלטה "התקבלה ביום 22.10.12" – רישום שאין לו כל בסיס. לא מיותר לציין כי תמיהה זו נזכרה בהחלטתי מיום 6.11.2012, אך כאמור, אין לה כל התייחסות בבקשה להארכת מועד שלפניי.

סוף דבר, הבקשה להארכת מועד נדחית, והערעור נמחק. משלא ביקשתי תגובה, אמנע מפסיקת הוצאות.

ניתנה היום, כ"ח בחשוון תשע"ג (13.11.2012).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טעות נטענת לגבי דין מושרש וקל לבירור, בפרט מצד עורכת דין, אינה מהווה בנסיבות העניין טעם מיוחד להארכת מועד.