ע"א 7761/96 אלברט סבג נ. צבי אבידן בפש"ר

זוהי בקשה להגדלת סכום הערבון שעל המשיב להפקיד להבטחת הוצאותיהם של המבקשים (המשיבים בערעור) במקרה של דחיית הערעור.

אחת מטענות המבקשים היא, כי מפי המשיב שמענו על כך שמצבו הכלכלי השתפר לאחרונה (במסגרת בקשה לתיקון הודעת הערעור), ומכאן שיש מקום לחייבו בשלב זה בהפקדת ערבון בסכום גדול יותר.

בין אם יש אמת בטענה כי מצבו הכלכלי של המשיב השתפר ובין אם לאו, אין נתון זה רלבנטי עת בוחנים את השאלה אם יש מקום להגדיל את סכום הערבון שנקבע; שהרי קביעת גובה הערבון נועדה לנבא במידה קרובה ככל האפשר את סכום ההוצאות שעשוי בית-המשפט לפסוק אם ידחה את הערעור, והיא נעשית על-פי קריטריונים שונים העולים מנתוני התיק ולא מנתוניו האישיים של המערער. כך נפסק גם בב"ש 535/85 (ע"א 556/84) שמואל פלאטו שרון ואח' נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד לט(2) 529: "סמכותו של הרשם להגדיל את סכום הערבון אינה מותנית בכך שנוכח לדעת, כי המערער נעשה בינתיים בעל יכולת, ותנאי זה קשור רק למי שנפטר מערובה" (בעמ' 531). אכן, המשיב רשאי לטעון, כי אין להגדיל את סכום הערבון לנוכח מצבו וקשייו הכלכליים, אך נטל ההוכחה בענין זה מוטל עליו.

יוצא איפא, כי המבקשים לא היו צריכים להמתין עד להצהרת המשיב בדבר השיפור במצבו הכלכלי והיה בידם להגיש את בקשתם להגדלת סכום הערבון על יסוד נתוני הערעור לפני כן. לו נעשה כך, ניתן היה לכרוך את הדיון בבקשה להגדלת סכום הערבון עם הדיון המפורט שהתנהל בענין בקשתו של המשיב לפטור אותו מחובת הפקדת הערבון. באופן זה ניתן היה לחסוך קיומו של דיון נוסף תוך הטרחת באי כוח בעלי הדין ובית-המשפט. ואולם, אין בעובדה זו כדי להכריע את גורל הבקשה לדחייה, שהרי על-פי תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- ניתן להגדיל את סכום הערבון "בכל שלב משלבי הדיון". בענייננו, מאז שהוגש הערעור ועד עתה לא ארע דבר מבחינת קביעת צורת הדיון בו, ולכן אין בהגשת בקשת המבקשים עתה משום עיכוב או השהיית הטיפול בערעור.

לגופו של ענין, שורת השיקולים אשר יש לשקול עת באים לקבוע את גובה הערבון שעל מערער להפקיד כדי להבטיח את הוצאות הצד שכנגד נפרשה במספר החלטות שניתנו בבקשות דומות בעת האחרונה, ולא אחזור על שנאמר שם (ראה: ע"א 1989/94, ע"א 2018/94, ע"א 2021/94, ע"א 2022/94, ע"א 2044/94 כונס הנכסים הרשמי נ' ארוין זוסמן ואח' (תק (על), כרך 95(2), עמ' 656); ע"א 3154/95 רו"ח אריה כהן נ' יורם גיל ואח' (תק (על), כרך 95(3), עמ' 672); ע"א 6466/94 יורשי המנוח ד"ר חביב לוי ז"ל ואח' נ' KLUDI ARMATUREN PAUL SCHEFFER (תק(על), כרך 95(3), בעמ' 446); ע"א 6852/93 בנימין פרי פרויבירט נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בעמ' (בפירוק), (תק (על) כרך 95(1), בעמ' 231)).

במקרה שבפני המדובר בפסק דין מפורט ומורכב של הערכאה הראשונה החובק שבעים ושלושה עמודים. בסיפא של פסק הדין הדוחה את כל

תביעותיו של המשיב אומר בית המשפט: "נוכח עוצמתן של טענות סבג, היקפו של המשפט ונוכח התוצאה אליה הגעתי, על סבג לשאת בהוצאות התביעות ושכר טירחת עורך דין של הנתבעים 1 ו2- בסך של 200,000 ש"ח (בצירוף מע"מ כדין), והוצאות התביעה ושכר טירחת עורך דין של הנתבע 3 בסך 80,000 ש"ח (בצירוף מע"מ כדין)". בהודעת הערעור תוקף המשיב את כל קביעותיה של הערכאה הראשונה בכל אחת מן הפרשיות וטוען כי היה מקום לקבל את כל התביעות שהגיש. היינו, אין המדובר בערעור המצמצם עצמו למקצת מן העניינים שנדונו בפני הערכאה הראשונה. לא למותר להוסיף, כי המדובר בערעור החובק מספר פרשיות, שלו שלושה משיבים, אשר כל אחד מהם מיוצג על-ידי עורך דין אחר. די בנסיבות שתוארו כדי לקבוע כי סכום הערבון שנקבע (20,000 ש"ח) רחוק מלשקף את סכום ההוצאות שעשוי בית-משפט זה לפסוק במקרה של דחיית הערעור.

סכום הערבון שנקבע במיקרה זה הוא הסכום שנהוג לקבעו כערבון דרך כלל, ואין בו כדי לבטא את מורכבות היתר שיש בתיק זה. סכום זה הוא גם בטל בששים לעומת סכום ההוצאות ושכר הטירחה שראתה הערכאה הראשונה לקבוע. לפיכך, סברתי כי יש מקום לקבל את הבקשה ולהגדיל את סכום הערבון לסכום של 60,000 ש"ח. יתרת סכום הערבון (בסכום של 40,000 ש"ח) תופקד תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

על אף התוצאה אליה הגעתי אני רואה לחייב את המבקשים, אשר השתהו בהגשת הבקשה, לשאת בהוצאות המשיב בגין בקשה זו ובשכר טירחת עו"ד בסכום כולל של 3,000 ש"ח.