פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7765/16 רוברט גזיאל נ. פלס פיתוח בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

תאגידים · פירוק חברה מטעמי צדק ויושרערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבקשה לפירוק חברה מטעמי צדק ויושר

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטה שסירבה לפרק חברה סולבנטית מטעמי צדק ויושר, בשל הכלל לפיו פירוק הוא סעד חריג. נקבע כי המערער יכול להיעזר בסעד חלופי של מניעת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות. הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

העובדות

המערער מחזיק ב-40% ממניות החברה, והמשיבים מחזיקים ב-60%. החברה סולבנטית ובבעלותה מקרקעין, והיא מקדמת פרויקט נדל"ני. עקב סכסוך בין הצדדים עתר המערער לפירוק החברה מטעמי צדק ויושר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על פירוק חברה סולבנטית מטעמי צדק ויושר לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות, כאשר נוצר מבוי סתום בין בעלי המניות?

הלכות

  1. 1

    פירוק חברה מטעמי צדק ויושר הוא סעד חריג, ולא יוענק כאשר ניתן להשיג פתרון לסכסוך בדרך של סעד חלופי כמניעת קיפוח.

    ״בית המשפט קמא דחה את בקשתו של המערער, בין היתר, לאחר שמצא כי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פירוק חברה
  • צדק ויושר
  • מבוי סתום
  • חברה סולבנטית
  • מניעת קיפוח

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

7765/16

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט ג' קרא

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המערער:

רוברט גזיאל

נ ג ד

המשיבים:

1. פלס פיתוח בע"מ

2. כונס הנכסים הרשמי

3. רפאל פיטוסי

4. לוסיין פורטוגז אלן רישרד

5. מאיר פיטוסי

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק פרק 044197-02-16 שניתן ביום 07.07.2016

על ידי כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ

תאריך הישיבה:

ז' באב התשע"ח

(19.07.2018)

בשם המערער:

עו"ד נתן רסקין

בשם המשיבים 5-3:

עו"ד עדי בראונשטיין

פסק-דין

1.

המערער מחזיק ב-40% ממניות המשיבה 1 (להלן: החברה ) והמשיבים 5-3 (להלן: המשיבים ) מחזיקים ב-60% ממניות החברה. החברה היא סולבנטית ובבעלותה מקרקעין, והיא עוסקת בקידום פרוייקט נדל"ני על המקרקעין.

2.

בשל סכסוך בין המערער לבין המשיבים, נטען על ידי המערער כי החברה נקלעה למבוי סתום, ועל כן עתר לפירוק החברה מטעמי צדק ויושר לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות.

3.

בית המשפט קמא דחה את בקשתו של המערער, בין היתר, לאחר שמצא כי החברה סולבנטית ולאור ההלכה לפיה רק במקרים חריגים יש להעתר לסעד של פירוק. בית המשפט הפנה את המערער לסעד חלופי של מניעת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

4.

על כך נסב ערעורו של המערער. אך למעשה, וכפי שהבנו מטיעונו של ב"כ המערער בפנינו, אף הוא אינו שולל דרכים אחרות ונתיבים אחרים לפתרון הסכסוך, שלא במסגרת פירוק החברה.

5.

דין הערעור להידחות. נימוקיו של בית משפט קמא מקובלים עלינו, ואנו מאמצים את פסק דינו מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

6.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן

היום, ז' באב התשע"ח (19.7.2018), בנוכחות הצדדים.

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1פירוק חברה מטעמי צדק ויושר הוא סעד חריג, ולא יוענק כאשר ניתן להשיג פתרון לסכסוך בדרך של סעד חלופי כמניעת קיפוח.