ע"א 7773/99 קליין שמואל נ. קופת חולים הכללית

המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ש. ברלינר) אשר דחה תביעת נזיקין שהגיש המבקש נגד המשיבים. לטענתו נגרם לו נזק בעת שהחליק על דבר מה רטוב שהיה על הרצפה במהלך עבודתו במטבח בית החולים בית לוינשטיין. בפני בקשת המבקש לפטרו מתשלום אגרה והפקדת ערבון.

על מנת להיפטר מתשלום האגרה, על המערער להראות כי ערעורו מגלה עילה, וכן להוכיח כי מצבו הכלכלי מצדיק את הפטור, ע"י הגשת תצהיר כמפורט בתקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) התשמ"ח1987-. לשם קבלת פטור מהפקדת ערבון, על המערער להראות כי מצבו הכלכלי מצדיק זאת, וכי סיכוייו לזכות בערעור טובים. (בש"א 329/90, אברך נגד גרוגר ואח', פ"ד מד (2) 383).

בית המשפט המחוזי נתן את פסק דינו מיד לאחר תום שמיעת הראיות בתביעה. בין היתר קבע:

"שקלתי את עדותו (של המבקש - ח.מ.ק) לגבי התאונה ותוצאותיה. אין הוא מהימן. אי אפשר לייחס לו אמינות. בחינת המציאות משובשת אצלו במידה רבה. אני מתקשה לקבוע שאכן היה אירוע של ממש במטבח בית החולים לוינשטין באותו היום... לא שוכנעתי מכל מקום, ואינני מאמין לגירסתו, שהיתה שם רטיבות על הריצפה, שמן ירקות או כל דבר אחר שהביאו לנפילה. לא שוכנעתי שהיתה התרשלות כלשהי של הנתבעת או מי מעובדיה בקשר לאותו אירוע נטען...."

עוד נקבע בפסק הדין כי אין בנמצא מסמך רפואי מבית החולים מאיר, שם טופל התובע, לטענתו, ביום האירוע, ואף גובס.

מבחינת הערכת סיכויי הערעור, על פני הדברים נראה כי נוכח קביעותיו החד משמעיות של בית המשפט המחוזי, המבוססות במידה רבה על התרשמותו של המבקש אשר העיד בפניו. אמנם המערער בערעורו תוקף את מסקנותיו של בית המשפט, אולם נראה לי כי די בהתרשמותו של בית המשפט כי לא ניתן להתייחס לעדותו של התובע כאמינה כדי לדחות את גירסתו, אף אם אובייקטיבית לא היו בפני השופט מסמכים רפואיים או אחרים המעידים על מצבו וכושר תפיסת המציאות שלו.

עם זאת, נראה לי כי טענה מסוימת שהעלה המערער ראויה להישמע: המערער טוען כי בית המשפט קמא התעלם ממסמכים שהיו בפניו, אשר מאשרים את פניית המערער לקבלת טיפול רפואי בבית החולים ביום התאונה. מסמכים אלו עומדים, לכאורה, בסתירה לקביעה בפסק הדין כי אין בנמצא מסמך רפואי מבית החולים בו טופל המערער, ומשמשים בסיס אובייקטיבי לטענת המערער כי אירוע התאונה אכן התרחש. אמנם הדרך בין עובדה זו לבין קבלת עדות המערער במלואה, ולאחריה קבלת טענותיו בדבר אחריות המשיבים לתאונה - דרך זו עודנה ארוכה, ואין אני יכולה לקבוע כי סיכויי הערעור טובים. שכן האפשרות שבית המשפט היושב כערכאת ערעור ימצא לנכון להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי עודנה דחוקה ביותר. אך עם זאת אני סבורה כי הערעור מגלה עילה.

אשר למצבו הכלכלי של המבקש:

אין מחלוקת כי המבקש השתכר מעבודה נוספת מלבד הבטחת ההכנסה מן המוסד לביטוח לאומי, ממכירת מחשבים. השאלה לגביה אין הסכמה היא היקף ההכנסות ממכירות אלו. אף אחד מן הצדדים לא הוכיח במדוייק את היקף ההכנסות, אולם המבקש בתצהירו הנוסף הצהיר כי מדובר בעבודות מזדמנות בהיקף של כמה מאות ש"ח בודדים לחודש.

המשיבים מבקשים להסתמך על חשבון הטלפון החריג של המבקש, בסכום של 1774 ש"ח, המעיד לטענתם על ניהול עסקים מביתו, וכן על דו"ח של חוקר פרטי, אשר קיבל מן המבקש הצעת מחיר לרכישת מחשב, וכן שמע מן המערער כי בכוונתו לעבור לדירה בת חמישה חדרים. כאמור, המבקש מודה אף הוא בניהול עסקי מכירת המחשבים, כשהוא משמש כסוכן עבור עסקים אחרים. מצב זה אינו דורש החזקת מלאי או השקעה כספית גדולה. אף אם אניח, כטענת המבקשים, כי הכנסותיו של המבקש גדולות מאלו שהצהיר עליהן, מאות ש"ח בחודש, עדיין לא הוכח עושרו של המבקש, וכאשר יתר הנסיבות אינן מעידות על כך, אינני סבורה שיש לייחס משקל של ממש לאמירתו של המבקש לחוקר הפרטי כי הוא מתכוון לעקור לדירת חמישה חדרים, בלא פרטים כלשהם לגבי דירה זו.

נוכח מצבו הרפואי של המבקש, אשר על אף המחלוקת בדבר הגורמים לו אין ספק כי אינו מן המשופרים, ברור שיכולת העבודה של המבקש אינה גבוהה. גם תיאור דירתו של המבקש, שנעשה ע"י מרפאה בעיסוק מטעם קופת חולים (דהיינו: גורם אובייקטיבי) אינו אופייני למשפחה בעלת נכסים. נראה לי, איפוא, כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים.

מכל האמור עד כה עולה כי יש לקבל את הבקשה לפטור מאגרה, לאור מצבו הכלכלי של המבקש ומאחר שהערעור מגלה עילה. את הבקשה לפטור מערבון יש לדחות, נוכח סיכויי הערעור שאינם טובים. עם זאת, בהתחשב במסקנות כאמור באשר למצבו הכלכלי של המבקש, אני מחייבת אותו בהפקדת ערבון בסכום מופחת לעומת המקובל בסך 15,000 ש"ח. הערבון יופקד לא יאוחר מיום 15.12.00.