פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
7793/19
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המערערת:
מדינת ישראל - רשות הפיתוח
נ ג ד
המשיבים:
עז' המנוח סאלם עקל ז"ל ויורשיו
ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 36645-09-14 מיום 3.10.2019 שניתן על ידי
כב' השופט כמאל סעב
תאריך הישיבה:
כ"ד באייר התשפ"א (6.5.2021)
בשם המערערת:
עו"ד ברק מימון
בשם המשיבים:
עו"ד סלאח אבו עקל
החלטה
1.
המערערת מתבקשת להעביר עד ליום א', 31.10.2021, התייחסות בכתב, שאורכה לא יעלה על 5 עמודים, לשאלות הבאות:
א.
כיצד ניתן ליישב את אי ההתאמות הקיימות בין צו הירושה של ראשיד סלאמה יונס (להלן: המנוח ), אשר ניתן בשנת 1951 על ידי בית הדין השרעי (מע/2. להלן: צו הירושה ) לבין הרישום ההיסטורי במרשם המקרקעין שבוצע ב- 11.3.1953 מכוח "ירושה" (מע/3. להלן: הרישום ההיסטורי ), וזאת בהיבטים הבאים:
1.
צו הירושה מחלק את ירושת המנוח בין ששה יורשים, ואולם הרישום ההיסטורי מתייחס אך ורק למחמד בן ראשיד סלאמה יונס (להלן: מחמד ) ולפטמה בן (צ"ל בת) ראשיד סלאמה יונס (להלן: פטמה ) כיורשי המנוח, ומותיר את עיקר החלקה על שם המנוח.
2.
בצו הירושה אין מחמד נמנה כלל כאחד מששת היורשים של המנוח (וממילא לא ננקב חלקו בירושת המנוח), אלא מצוין במפורש כי נפטר שלוש שנים לפני מתן צו הירושה, וחלקו עבר לאחרים. לעומת זאת ברישום היסטורי נרשם מחמד כאחד מיורשי המנוח בשיעור של 6/40.
3.
בצו הירושה צוין כי פטמה היא יורשת של המנוח בשיעור של 96/576, בעוד שבמרשם המקרקעין צוין כי חלקה הוא 6/40.
ב.
מהן ההשלכות של אי ההתאמות האמורות, ככל שלא ניתן ליישבן, על האפשרות לטעון כי העברת הזכויות על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לרשות הפיתוח – העברה שנעשתה באותו יום עצמו – נעשתה במקרה דנן בתום לב לעניין סעיף 17 לחוק נכסי נפקדים, תש"י - 1950 .
2.
המשיבים יהיו רשאים להעביר את תגובתם להתייחסות המערערת, אשר אורכה לא יעלה על 5 עמודים, עד ליום 30.11.2021.
3.
בהיאסף ההתייחסויות תינתן החלטה בעניין המשך הטיפול בתיק.
ניתנה
היום, כ"א באלול התשפ"א (29.8.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט