פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7813/10 - ב'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. דני חסן
2. עמוס חדד
3. יהודה עמר
4. בכור חסן
5. חן מאיר
6. עוזי חג'ג'
נ ג ד
המשיבים:
1. משתלות רביבים בע"מ
2. משתלות רביבים אגש"ח
3. קיבוץ רביבים
4. שאול רפאל
5. דוד עפרון
6. יהודה שאולסקי
7. סימור דינסין
בקשה להגדלת סכום הערבון
החלטה
לפניי בקשה להגדלת סכום העירבון שנקבע בערעור שבכותרת. הערעור מופנה נגד פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שדחה את תביעתם של המערערים בעילות חוזיות ונזיקיות, הכול על רקע מכירת פקעות של פרחים. המשיבים 1 ו- 2 סבורים כי סכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית - 25,000 ₪ - אינו מספיק וכי יש להגדילו.
גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך; ודוק: מדובר באומדן בלבד – לא במדע מדויק (ראו בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989)). אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (ראו למשל ע"א 3897/08 שרון נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם, 1.12.2008)).
בענייננו, לאחר שעיינתי בתיק, באתי למסקנה כי סכום העירבון אינו חורג מן הסביר ומן המקובל בהליכים מסוג זה. יצוין, כי טענת המשיבים שלפיה המערערים לא שילמו את ההוצאות שהושתו עליהם בבית המשפט המחוזי, אין בה כדי להצדיק במקרה זה שינוי גובה העירבון. אמנם, טענה מסוג זה עשויה לשמוט את הקרקע מתחת לבקשה לפטור מעירבון, והיא גם עשויה "למשוך" את הערכת גובה העירבון הראוי אל הצד הגבוה של מתחם הסבירות. אולם, הפקדת העירבון בהליך ערעורי לא נועדה לשמש אמצעי לגביית הוצאות שנפסקו בהליכים אחרים, אלא אך ורק להבטיח את הוצאות המשיב בערעור. עוד יש לציין כי אין זהות הכרחית בין גובה ההוצאות שנפסקו בערכאה הדיונית לבין סכום העירבון שיופקד בערכאת הערעור. טעם הדבר הוא שדרך ניהול הליך הערעור, והיקף ההתדיינות בו, שונים בדרך-כלל מאלה של דיון בפני ערכאה דיונית (ראו ע"א 4422/09 פרנקל נ' עזבון וייס (לא פורסם, 20.7.2009)).
בשים לב לכלל השיקולים, סכום העירבון שנקבע אינו בלתי-סביר ולפיכך אין עילה לשנותו.
ניתנה היום, כ"ג בכסלו
תשע"א (30.11.2010).
גיא שני
ר ש ם