ע"א 7824/95 יצחק תשובה נ. ארנון בר נתן

בפני בקשה להורות על השבת הערבות הבנקאית שהופקדה על-ידי המבקשים במסגרת עתירתם למתן צו מניעה זמני, עד למתן פסק-הדין בערעורם.

ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

המבקשים הגישו לבית משפט זה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את עתירתם לאכוף על המשיב מכר מקרקעין. לבקשת המבקשים, נתן בית משפט זה צו מניעה זמני, האוסר על המשיב לעשות דיספוזיציה בזכויות עד להכרעה בערעור, וזאת כנגד הפקדת ערבות בנקאית על סך 300,000$ להבטחת תשלום הוצאות השיב ושיפויו על כל נזק העלול להיגרם עקב מתן הצו הזמני.

המבקשים הפקידו את הערבות הבנקאית כאמור.

ביום 11.11.98 ניתן על ידי בית משפט זה פסק-דין, לפיו נדחה ערעורם של המבקשים ובוטל צו המניעה הזמני. לאחר מתן פסק-הדין עתר המשיב לבית משפט בבקשה לקבל את הערבות הבנקאית לידיו כדי להיפרע מהמבקשים על הנזקים שנגרמו לו עקב מתן צו המניעה הזמני. כמו כן הצהיר בא-כוח המשיב בבקשה זו כי יגיש תביעתו בתוך שישים יום מקבלת הערבות הבנקאית, שאם לא כן הוא מסכים כי הערבות תוחזר למבקשים.

בהחלטה מיום 12.1.99, קבעה כבוד הרשמת מ' אגמון, כי הערבות הבנקאית שניתנה על-ידי המערערים בתיק זה תישמר בקופת בית המשפט העליון או בקופת בית המשפט אשר אליו תוגש תביעת המשיב, עד למתן פסק-הדין בתביעה.

בבקשה שבפני טוענים המבקשים, כי עד היום טרם הגיש המשיב תביעה כספית כלשהי לשיפוי בגין נזקיו שנגרמו עקב הוצאת צו המניעה.

לטענת המבקשים, הם משלמים מדי חודש הוצאות המסתכמות באלפי שקלים בגין הערבות הבנקאית, וזאת עקב הימנעות המשיב ממימוש זכותו לתבוע את הנזקים שלהבטחת שיפויים הופקדה הערבות. לפיכך מבקשים הם להורות על השבת הערבות הבנקאית לידיהם.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, זמן קצר לאחר דחיית הערעור פנו המבקשים לבא-כוחו וביקשו לנסות להגיע לפתרון הסכסוך בדרך של פשרה. בין בעלי הדין התנהל משא ומתן לפשרה, במהלכו ביקש המבקש 1 מבא-כוח המשיב לעכב את הגשת התביעה כנגד המבקשים, כל עוד קיים סיכוי לפשרה, והמשיב נעתר לבקשה. הפגישה האחרונה בין הצדדים התקיימה כשלושה שבועות לפני שהוגשה בקשה זו, והצדדים אף הסכימו להפגש שוב. לפיכך, טוען המשיב, אין מקום לטענה כנגד המנעותו מהגשת התביעה.

כמו כן הודיע המשיב כי הוא רואה בהגשת הבקשה הודעה על קץ המו"מ לפשרה, ולפיכך יגיש תביעתו כנגד המבקשים תוך ארבעים וחמישה יום ממתן החלטה בבקשה זו. אם לא תוגש התביעה במועד האמור, מסכים המשיב כי הערבות הבנקאית תוחזר למבקשים.

בתגובתם לטענות המשיב, לא הכחישו המבקשים את העובדה כי בין הצדדים התנהל משא ומתן לפשרה, אלא שלטענתם הוא נסב על הצעתם של המבקשים לרכוש את המקרקעין מושא המריבה, ובמהלכו לא נדונה כל תביעת נזיקין שתוגש נגדם בגין הנזק שנגרם למשיב בעקבות צו המניעה הזמני. עם זאת, מודה המבקש 1, כי נאמר לו שאם יכרת הסכם פשרה תושב הערבות הבנקאית לידיו. כן טוענים המבקשים, כי המשא ומתן שהתנהל בינם לבין המשיב נפסק כחודשיים לאחר שהחל ובמשך שמונה חודשים לא היה קשר בין הצדדים.

עוד טוענים המבקשים, כי לאחר שהוגשה תגובת המשיב פנה בא-כוחם הקודם אל בא-כוח המשיב וביקש ממנו שיעלה על הכתב את פירוט תביעותיו, אך מאז לא קיבלו המבקשים מכתב בו מפורטות תביעות המשיב.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה להשבת הערבות הבנקאית, בכפוף לכך שהמשיב יגיש את תביעתו נגד המשיבים תוך עשרים יום מקבלת החלטה זו.

להלן אפרט את טעמי:

העובדה שבין הצדדים התנהל מו"מ לפשרה, שאם היה מבשיל לכלל הסכם היה בו כדי לייתר את הצורך בהגשת תביעת המשיב לשיפוי על נזקיו, מצדיקה את המנעותו של המשיב מלהגיש תביעה נגד המבקשים.

אף המבקש 1 מודה במפורש בתצהירו כי סוכם בין הצדדים, כי אם ייכרת בינו לבין המשיב הסכם לרכישת מקרקעין, תוחזר לו הערבות הבנקאית.

בנסיבות אלו, אין לבוא בטרוניה אל המשיב אשר נמנע מלהגיש תביעה נגד המבקשים לשיפוי על נזקיו.

מאידך, הרי אין זה מתקבל על הדעת כי הערבות הבנקאית אותה הפקידו המבקשים בקופת בית המשפט תעוכב ללא כל הגבלה בזמן, כאשר במהלך זמן זה נגרמות למבקשים הוצאות בגין ערבות זו.

המשיב, שלהבטחת סילוק תביעותיו העתידיות הופקדה ערבות בנקאית, חייב לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת במימוש זכותו להיפרע מהערבות, ועליו להזדרז ולהגיש תביעתו תוך זמן סביר, על מנת למנוע הוצאות מיותרות למבקשים.

מאחר שהמשא ומתן לפשרה שהתנהל בין הצדדים נפסק, הרי כיום לא לא קיימת כל מניעה שהמשיב יזדרז ויגיש תביעתו לשיפוי בגין נזקיו לבית המשפט.

נוכח העובדה שלרשות המשיב עמד פרק זמן די והותר לשם הכנת תביעתו, אני סבורה כי תקופת זמן של עשרים יום די בה על מנת שהמשיב יגיש את תביעתו לשיפוי בגין נזקיו לבית המשפט.

לאור האמור, אני מורה כדלקמן:

הערבות הבנקאית שניתנה על-ידי המבקשים להבטחת נזקי המשיב עקב הוצאת צו המניעה תשמר בקופת בית המשפט העליון, או בקופת בית המשפט אליו תוגש תביעת המשיב לשיפוי בגין נזקיו עד למתן פסק-דין בתביעה, וזאת בכפוף לכך שהתביעה כאמור תוגש תוך עשרים יום מיום המצאת החלטה זו.

לא תוגש תביעה כאמור תוך עשרים יום, תושב הערבות הבנקאית למבקשים.